הגורמים לקשיים ולפערים בתפקודו של הילד יכולים להיות תוצאה של תפקוד ירוד באחד מ - 4 תחומי התפתחות או בכמה תחומים בו זמנית. עם זאת, חשוב לזכור שבין התחומים קיימים יחסי גומלין ונקודות מפגש רבות. כך לדוגמא, רמת התפקוד המוטורי יכולה להשפיע על מצבו הרגשי ומעמדו החברתי של הילד. מצוקה רגשית או קשיים חברתיים עלולים להנמיך את יכולתו לרכוש ידע חדש, להקשיב או לבצע הוראות מכוונות. מודעות פונולוגית נמוכה עלולה לעכב את יכולתו של הילד להקשיב להוראות או לרכוש את הקריאה והכתיבה, וכ"ו.
החלוקה לתחומים, אם כן, היא מלכתחילה חלוקה מלאכותית, שבעיקר נועדה לסייע לאנשי המקצוע להעריך ולבדוק את השליטה במיומנויות והכישורים השונים. בפועל, הילד הוא יישות אחת שלמה, ולרוב הוא אינו מכיר את החלוקה הזו.
רוב הילדים הלומדים בגני הילדים ובכיתה א' יסתגלו למסגרת, ויצליחו להתמודד עם הדרישות של המורה או הגננת. הם יהיו פנויים לרכישה של מיומנויות, ידע והרגלי למידה חדשים. הם יהיו קשובים להוראות, יבצעו את המטלות, ואחרי תרגול הם ישלטו בחומר הנלמד. הם יתקדמו משלב לשלב על פי תכנית לימודים סדורה.
כך למשל, כעבור פרק זמן קצוב רוב ילדי הכיתה ירכשו את היכולת לקרוא מילים עם תנועת קמץ, ולאחר מכן יתקדמו לרכישת מילים עם תנועת החיריק. בתחילת השנה רוב הילדים בגן יחשפו לחברים חדשים. בהדרגה הם ילמדו את שמות אנשי הצוות והחברים, ובשלב מאוחר יותר, כשהם ישחקו במשחק חברתי פשוט כמו "טוק - טוק, מי אני ומה שמי?", הם יצליחו גם לזכור את שם הילד, וגם לזהות אותו רק על פי הקולות שהשמיע.
ואולם, בכל גן ובכל כיתה יהיו גם כמה ילדים עם קצב למידה שונה מזה של מרבית התלמידים. בכל כיתה נגלה גם מספר קטן של ילדים שמתקדמים מהר מאד ביחס לרוב הקבוצה. הם משתעממים מחזרות מרובות, ובהרבה מקרים הם יהנו מהעשרה והרחבה על מנת לתת ביטוי לפוטנציאל הגבוה שלהם.
לעומתם, בכל כיתה יהיו גם מספר ילדים שאינם פנויים ללמידה, שזקוקים ליותר תרגול, יותר הסברים והמחשות, לתנאים או לעזרי הוראה אחרים. בהדרגה נגלה שילדים אלה מתחילים לצבור פערים ביחס לקבוצת השווים, וככל שהפער גדל הם גם מתחילים לפתח מודעות אליו. הקושי לרכוש את מה שחבריהם כן מצליחים לרכוש מעורר בהם תסכול, כעס ואכזבה מעצמם.
מאמר זה מתייחס לילדים שתפקודם במסגרת החינוכית, בגן ו/או בכיתה, מצביע על "תת הישגים" ביחס למרבית חבריהם לקבוצה.
התחום הרגשי כולל בתוכו מגוון רחב של כישורים, יכולות והתנהגויות, והוא מהווה מרכיב מרכזי ביכולתו של הילד להתמודד עם פעולות, מטלות והוראות תואמות לגילו. הכישורים שנבדקים כוללים את היכולות הבאות:
כל אלה נבדקים שעה שרוצים להעריך את מידת הבשלות של הילד בתחום ההתפתחות הרגשית. עיכוב בתפקוד הרגשי יכול להתבטא במגוון רחב מאד של תרחישים:
יש ילד שיתפרץ בבכי, כעס, חוסר אונים או נסיגה בהתנהגות כשיתבקש לבצע הוראות, לדחות סיפוק, לוותר או להתאפק, ויש ילד שכל שינוי קטן יגרום לו להצפה, פחד ונסיגה בביטחון. יש ילד שיבקר את עצמו בחומרה, ובמרבית המקרים לא יהיה מרוצה מתוצריו, ויש ילד שיעדיף להימנע מהתנסות חופשית בעבודת יצירה כי "אני לא יכול". האחד יחשוש לבקש את עזרת המבוגר, והאחר יעדיף רוב הזמן לשחק כאוות נפשו עם קביות או מכוניות. ילד אחד יתפרץ בזעם שעה שיפסיד במשחק מובנה, וילד אחר בכלל לא ירצה לשחק או יתקשה להפנים את חוקי המשחק, להמתין לתורו או להשתתף במשחק עד סופו.
במקרים רבים אנשי המקצוע נוטים להעריך את התפקוד החברתי יחד עם התפקוד הרגשי. נטייה זו מושפעת מקשרי הגומלין ומההשפעות ההדדיות בין שני התחומים.
הכישורים החברתיים מתייחסים למספר היבטים:
בדומה ליתר התחומים גם בתחום החברתי ניתן למצוא מגוון של סימנים שיכולים לרמוז על כישורים חברתיים ירודים: כך למשל, נוכל לראות ילד שיתקשה להשתלב עם כל החבורה, ובחלק ניכר מהזמן הוא ישב לבד בצד בלי להשתתף "כמו כולם", וילד אחר ש"עושה שטויות" או ש"הוא פשוט נגרר" להתנהגות מפריעה ואנטי חברתית. יש ילד שאינו מבין או מתעקש להתעלם מחוקי המשחק, ויש את הילד שמתקשה ליצור או לשמר קשרים חברתיים עם קבוצת השווים.
תחום זה מתייחס לתפקודו הפיזי של הילד, וליכולתו לשלוט במערכת תחושה, במערכת השרירים הגסים ובמערכת השרירים העדינים. בין 3 מערכות אלה מתקיימים קשרי גומלין הדדיים שמכונים "תכלול חושי": כל מערכת משפיעה על המערכות האחרות, ובה בעת גם מושפעת מהן. כך למשל, טיפוס על סולם בחצר הגן מחייב יכולת תכנון, ארגון, הפרדה ותיאום תנועות תוך שימוש בחוש הראיה על מנת לראות את השלבים של הסולם, יחד עם שימוש בשרירים הגסים על מנת לטפס על הסולם, ושימוש בשרירים העדינים של האצבעות על מנת לאחוז בסולם בעת הטיפוס.
ילד עם קושי במערכת תחושה ומוטוריקה יכול להתקשות במיומנויות יסוד יומיומיות:
תחום זה כולל את אוצר הידיעות, אסטרטגיות החשיבה, תפקודי השפה, היכולת לרכוש ולהשתמש בידע חדש, היכולת למצוא פתרונות יעילים לבעיות יומיומיות ועוד.
תפקוד קוגניטיבי ירוד יכול להשפיע על תפקודי הלמידה ועל מגוון תחומים בחיי היום - יום:
"עברתי את תהליך האימון לפני כשנה. כרמית – אישה מדהימה, מכילה, נותנת הסתכלות רחבה יותר, שהאחרון הוא חלק מאוד חשוב בתהליך. ממליצה מאד לכל מי שמעוניין לעבור תהליך אימון אישי! הכרתי אישה שנותנת מעצמה לאחרים בלא תנאי". (דירוג: 5 מתוך 5).
