המשחק הסוציו דרמטי מהווה חלק בלתי נפרד מההווי ומסדר היום בבית, במעונות, בגני הילדים ובמסגרות לגיל הרך בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד כאחד. ומדוע זה כך? משום שהצורך לשחק הוא צורך מולד שמתפתח באופן הדרגתי בשנות הילדות הראשונות, הגם שההתנסות במשחק תורמת לכל תחומי ההתפתחות.
יכולתו של הילד לקחת חלק פעיל במשחק סוציו דרמטי, ברמה שתואמת לבני גילו, משקפת גם את רמת הבשלות והתפקוד שלו ביתר תחומי ההתפתחות. כך למשל, ילדים בגילאי 3 - 2 שנים נוטים "לשחק" האחד ליד השני, לעיתים לחקות זה את זה - אך הם עדיין לא ממש משחקים אחד עם השני. בגילאי 5 - 4 שנים מצופה שהם כן ישחקו זה עם זה תוך כדי תקשורת מילולית, חלוקת תפקידים ברורה ויחסי קח ותן הדדיים. מנגד, הימנעות מהתנסות חופשית במשחק סוציו דרמתי באופן עקבי ומתמשך מצדיקה ייעוץ ובדיקה מקצועית על מנת לברר את סיבת ההימנעות.
בתחום ההתפתחות הרגשית הוא מהווה אמצעי הבעה ופורקן שמאפשר לילד לתת ביטוי חופשי ואישי לעולמו הפנימי. זה הוא כלי השלכה ראשוני, שמסייע לילד לעבד חוויות ותרחישים שחווה, לבטא ולהתמודד עם רגשות של שמחה, הנאה וסיפוק, לצד רגשות כמו כעס, עצב, פחד, קנאה או אשמה.
בתחום הכישורים החברתיים המשחק מקנה לילד תחושת שייכות, ומזמין אותו להתנסות ביחסי קח ותן הדדיים, לתרום ולהיתרם בו זמנית. תוך כדי המשחק הספונטאני ב"אמא - אבא" או ב"חולה - ורופא" למשל, הילד מעשיר את חבריו בידע עולם וברעיונות משלו, ובה בעת עליו להכיל רעיונות של אחרים: הוא יכול להציע ש"נגיד שאמא ואבא יצאו לבקר חברים", או "נגיד שהמרפאה היא שם", והוא גם יכול לקבל את הרעיון של חברו, שמציע "נגיד שאבא ואמא לקחו את התינוק לרופא כי כאבה לו הבטן"..
זאת ועוד: על הילד למצוא פתרון לבעיות שצצות תוך כדי המשחק, ולתרגל מיומנויות תקשורת מקובלות. הוא לומד לכבד את עצמו ואת האחר, לומד לשתף, לקחת, לבקש, לקבל ולתת. לעיתים הוא נדרש לגלות חמלה ורוך, לוותר, להתחשב ולהתאפק, ולעיתים עליו לעמוד על שלו, להנהיג ולהוביל. לעיתים הוא עצמאי ועוזר, ולעיתים הוא תלותי ונעזר.
בתחום המוטוריקה הגסה והעדינה: באמצעות המשחק הילד לומד להכיר את גבולות גופו ואת גבולות האחר. הוא לומד להתאים את תנועותיו לגבולות המרחב הפיזי בו הוא שוהה, להתמצא, לנווט ולתרגל תנוחות שונות תוך שימוש בשרירים גסים ועדינים. כך למשל, כשהוא "הולך למרפאה" עליו להכיר את מרחב הגן, ולתכנן את דרכו עם העגלה - מבלי להיתקל בחפצים או בילדים אחרים, ומבלי "לשכוח" בדרך את הציוד שבעגלה או לאן בכלל התכוון ללכת. כל אלה מחדדים את חושיו של הילד, תורמים לטווח הריכוז וליכולת מיקוד הקשב והחשיבה שלו.
בתחום השכלי: המשחק הסוציו - דרמטי ממחיש ומחדד את ההבחנה בין מציאות לדמיון תוך ביטוי יצירתיות ומקוריות. ההתנסות הפעילה במשחק סוציו דרמטי, וההפריה ההדדית, מאתגרות ותורמות לפיתוח מיומנויות של שפה ודיבור ואסטרטגיות חשיבה כמו ידע, זיכרון עבודה, הבנה, השוואה, פתרון בעיות, הסקת מסקנות, הפשטה, הבנה כמותית, הבנת הומור ומצבי אבסורד, הבנת רצף של תהליך ורצף של יחסי סיבה ותוצאה, ועוד. כל אלה מקדמים את יכולת האוריינות של הילד, ומאפשרים לו לגלות אפשרויות, נקודות מבט, רעיונות ופתרונות שונים משלו - תוך כדי חשיפה לחשיבה רב כיוונית.
חשוב לגוון ולהחליף את האביזרים, אך מוטב להימנע מהצפת יתר של גירויים!
"הילד שלנו עכשיו פורח גם בבית וגם בכיתה. כנראה שבגלל שאנחנו קיבלנו יותר ביטחון אז גם הוא קיבל ביטחון, וגם זה שלמדנו לא לדרוש ממנו את מה שהוא לא יכול. כיף לראות אותו ככה".
