מרבית האוכלוסייה נמצאת בטווח ה"נורמה" של קו הרצף שנע בין תת פעילות לבין עודף פעילות (היפר - אקיביות): טווח ה"נורמה" מתבטא ברמת פעילות ממוצעת ובאיזון בין העדר פעילות לעודף פעילות על פי הנסיבות, העיתוי והרלוונטיות למתרחש.
התפלגות זו נכונה גם ביחס לתפקודי הקשב: אצל מרבית האוכלוסיה קיים איזון בין יכולת גבוהה להתרכז ולמקד קשב בהתאם לנסיבות, לעיתוי ומידת ההקשר למתרחש - לעומת טווח ריכוז קצר מאד, מוסחות גבוהה ויכולת נמוכה במיקוד קשב וחשיבה.
הפרעת קשב היא הפרעה נוירו – התפתחותית שקיימת בקרב כ 10% - 7% מהאוכלוסייה. ההפרעה מתפתחת בחמש שנות החיים הראשונות, וניתן לזהות אותה בכל שכבות הגיל מכיוון שהיא אינה דועכת במהלך השנים. כיום ישנם יותר ויותר ממצאים שמצביעים על העברה גנטית – תורשתית של תפקודי הקשב, בד בבד עם השפעות סביבתיות, כמו דרכי חינוך ואווירה משפחתית.
התסמינים הבולטים של ההפרעה הם קשיים במיקוד קשב וריכוז, מוסחות גבוהה, פעלתנות יתר ואימפולסיביות. תסמינים אלה משפיעים על כל תחומי החיים, ועלולים להפריע לתפקוד היומיומי של היחיד, כמו על יכולתו לטפל ולדאוג לעצמו, על תפקודי הלמידה שלו, על תפקודו במקום העבודה ועל היחסים הבין אישיים שלו עם הסובבים אותו.
תפקודם של רבים מהילדים והמבוגרים בעלי הפרעת קשב וריכוז (A.D.H.D או A.D.D) מצביע על קושי באיזון בין פעילות יתר לתת פעילות, ונטייה להיות בקצוות של קו הרצף: חלקם מבטאים תת פעילות וחלקם עודף פעילות. במטלה אחת הם מתקשים להתרכז ולו לזמן קצר, ובמטלה אחרת הם מרוכזים יתר על המידה. בחלק מהמטלות הם ערניים מדי וקשובים לכל רחש פנימי או חיצוני, רלוונטי למטלה או מנותק ממנה, ובמטלות אחרות הם מתקשים להקשיב או להתרכז לאורך זמן.
תפקודי הקשב חיוניים לצורך למידה, ולכן, התסמינים השונים עלולים לפגוע בכל אחד מהשלבים של תהליך הלמידה:
בשלב הקלט הם עלולים לעכב או למנוע מהלומד לשים לב לגירויים השונים שמתקבלים בעזרת מערכת החושים. כך למשל, לומד עם מוסחות גבוהה עלול לא להבחין בהבדל הדק שבין סימן הפלוס לסימן המינוס, או בין הריבוע למלבן, לא לשים לב שהמורה כבר הקריאה שאלה חדשה, או לא להרגיש שהחבר נתן לו סימן שהוא רוצה לספר לו דבר מה.
בשלב העיבוד הלומד יתקשה לאחסן את המידע בזיכרון, ואם כבר איחסן אותו - הוא יתקשה לארגן ולמיין אותו על פי נושאים על מנת שיוכל להשתמש בו ביעילות, יתקשה להשוות בינו לבין ידע קודם, או לצרף אותו למידע אחר שכבר רכש באותו תחום דעת.
כך למשל, ילד שכבר יודע לזהות את הצורות ההנדסיות, עלול לא להצליח במשימה מכוונת שדורשת מיון של מגוון חפצים רק על פי הצורה, אלא ימשיך להתייחס לצבע או לגודל החפץ - אף שהם אינם רלוונטיים לנושא הצורות ההנדסיות. ילד עם אימפולסיביות גבוהה שמשחק במשחק הזיכרון, יתקשה לתכנן ולהסיק מסקנות: הוא יהפוך שוב ושוב את אותם הקלפים שכבר הפך קודם, וזאת למרות שהוא כבר יודע שהם אינם זהים. לעיתים קרובות הוא זוכר מה מצויר על כל אחד מהקלפים, אך הוא אינו מסיק מסקנה לפיה מוטב לנסות קלפים אחרים כדי להרוויח זוג. היה והילד גם מתקשה לווסת את תגובותיו ו/או מתקשה לשאת את ההפסד, הוא יתפרץ בזעם, ויתנגד להמשיך במשחק כי החבר שלידו זוכה במרבית הזוגות, וכך ההפרעה מחבלת גם במעמדו החברתי.
בשלב הפלט הלומד יתקשה לשלוף את הידע שרכש בעיתוי הנכון, בצורה מיטבית, עניינית וממוקדת. כך למשל, תלמיד עם מוסחות גבוהה עלול לעבור מנושא לנושא באופן אסוציאטיבי - רק כי נזכר פתאום במשהו שקרה לו לפני שנה. התנועה המתמדת עלולה לפגוע במובנות הדיבור שלו או למנוע ממנו לתכנן ולארגן את המסר המילולי שלו במשפטים ברורים ושלמים. הוא יקבל תוצאה שגויה בתרגילי חיבור וחיסור במאונך - למרות שהוא כבר יודע כיצד פותרים אותם, אך יטעה בהבחנה בין סימני החשבון או יתבלבל בכתיבת הספרות במיקום הנכון.
על רקע זה הפרעת הקשב והריכוז מסווגת כיום כאחת מלקויות הלמידה. סיווג ההפרעה כלקות למידה משקף את ההנחה, שקשיי הקשב בהכרח יחבלו גם ביכולת הקלט, העיבוד והפלט של תהליך הלמידה, הגם שחלק ניכר מתלמידים אלה סובלים מלקויות למידה נוספות שפוגועות ביכולתם לרכוש ידע בתחום החשבון, הקריאה והכתיבה.
חשוב להדגיש שהמידע אינו מהווה תחליף לאבחנה רפואית מקיפה ומקצועית.
לחצו כאן לקריאת חוזר מנכ"ל, משרד הבריאות: מי רשאי לאבחן הפרעת קשב וריכוז
"למדנו לנהל או כמו שאמרת לנו - להיות צוות ניהול. התחלנו לקבל החלטות ביחד, אבל גם לתת לילדים לבחור כדי שישתפו איתנו פעולה כמו צוות".
