תכנית לימודים אישית - תל"א במסגרות החינוך המיוחד

חוק החינוך המיוחד:

חוק החינוך המיוחד מחייב את עובדי ההוראה במסגרות החינוך המיוחד להציג להורים תכנית לימודים אישית - תל"א עד ליום ה - 15 בנובמבר של כל שנת לימודים. מסגרות אלה כוללות את כל המוסדות לילדים בעלי צרכים מיוחדים הנמצאות בפיקוח משרד החינוך - מהחינוך הקדם יסודי ועד החינוך העל יסודי, ובכלל זה גן טיפולי / שפתי / תקשורתי, כיתות טיפוליות בבתי ספר בחינוך הרגיל, ובתי הספר של החינוך המיוחד.

מי מכין ומי משתתף בגיבוש התל"א?

הליך גיבוש התל"א נעשה תוך היוועצות, שקיפות ושיתוף פעולה בין כל חברי הצוות החינוכי שכולל את הגננת הטיפולית שנושאת באחריות של ניהול הגן, הגננת המשלימה, הסייעות הפדגוגיות, הצוות הפרא רפואי והשירות הפסיכולוגי. במסגרות לתלמידים בוגרים יש לשקול אפשרות לשיתוף ומעורבות פעילה של התלמיד.

לילדים הלומדים במסגרות החינוך הרגיל, ומקבלים סיוע על חשבון סל שילוב תגובש תכנית תח"י (תכנית חינוכית יחידנית) על ידי מנהל המסגרת - גננת האם או מחנכת הכיתה יחד עם מורת השילוב - גננת שי"ח.

מה כוללת התכנית ומה צריך להיות בה?

תכנית הלימודים האישית נסמכת על זיהוי רמת התפקוד של הילד בתחומי ההתפתחות השונים, והערכת הפער בין רמת תפקודו לבין הרמה הממוצעת שמצופה מבני גילו.

תחומי החוזק ותחומי הקושי בתל"א מייצגים את ממצאי ההערכות והאבחונים השונים שבוצעו על ידי הצוות החינוכי, ואילו המטרות והיעדים האופרטיביים משקפים את תכנית העבודה השנתית: מה מטרות העבודה עם הילד? אילו מיומנויות מתכננים להקנות לו, ואילו תפקודים מתכוונים לקדם בפועל? באיזה שיטות, פעולות, עזרים וכלים ייעזר הצוות החינוכי והטיפולי על מנת לצמצם את הפער? כיצד בכוונתו לפתח את היכולות ולקדם את הילד בכל אחד מתחומי ההתפתחות?

שלבים בתכנון תל"א בגן הטיפולי:

תחילת שנת הלימודים (עד ה 15.11): שלב ראשון - הערכה ואיסוף נתונים

איסוף וריכוז מידע על הילד בעזרת ראיון עם ההורים, דו"חות קודמים, תצפיות ממוקדות, אבחונים מובנים ואבחונים דינאמיים. ראוי להדגיש שנתונים משמעותיים מתקבלים כבר בשלב ההכרות הראשונית עם הילד, ולכן מומלץ לתעד את הרשמים גם מהימים הראשונים בגן. עם זאת, נדרשת גם זהירות יתרה מפני הסקת מסקנות חפוזה, שכן, בשלב ההסתגלות למסגרת החדשה, יש ילדים שנמנעים מלבטא בחופשיות את כל יכולותיהם ו/או קשייהם, ורק כעבור זמן נזהה את הכישורים ו/או את הקשיים במלואם.

עוד ראוי להזכיר שהערכת תפקודם של הילדים מתבצעת בתחילת שנת הלימודים, במקביל לשלב ההכרות, הקליטה וההסתגלות למסגרת החינוכית, בד בבד עם העיסוק בחגי תשרי, ולוח החופשות שמותיר מעט מדי ימי לימודים. היערכות מבעוד מועד, חלוקת תפקידים בין חברי הצוות ותכנון יעיל של לוח הזמנים עשויים להקל על המלאכה, ולהפחית את העומס שמגיע לשיאו בחודש נובמבר.

שלב שני - דיון, הצלבת מידע וגיבוש התכנית:

ישיבת צוות רב מקצועי במטרה לקיים דיון ומשוב על כל ילד. מומלץ להחליט מראש כמה זמן תימשך הישיבה, וכמה זמן יוקצה לדיון על כל ילד.

הדיון יתמקד ביעדים הבאים:

• שיתוף כל חברי הצוות בממצאים שהצטברו תוך השוואה והצלבה ביניהם. כך לדוגמה, כשהמרפאה בעיסוק מעלה חשש לקושי בשמירה על שיווי משקל או בהפרדת תנועות, מן הראוי לברר האם גם הגננות והסייעות הבחינו בכך בחצר הגן, והאם קלינאית התקשורת זיהתה קושי בהפרדת תנועות של איברי הפה.
• גיבוש המטרות בהם תתמקד העבודה הרב מקצועית עם כל ילד.
• חלוקת המטרות שנבחרו ליעדים אופרטיביים, מציאותיים, קונקרטיים ומעשיים. היעדים יוגדרו בשפה ברורה הניתנת ליישום, וינחו את העבודה עם הילד בתחומים השונים.
• הערכת פרק הזמן הנחוץ להשגת היעדים השונים.
• פירוט הכלים ואמצעי הלמידה בהם ייעשה שימוש לצורך השגת היעדים.

שלב שלישי: כתיבת התכנית שגובשה

כתיבת תכנית הלימודים האישית במלואה לכל אחד מהתלמידים.

התכנית הכתובה צריכה להתייחס לכל תחומי ההתפתחות, ולכלול תיאור ממוקד וקצר של תחומי החוזק, תחומי הקושי, המטרות והיעדים שמתוכננים, והאמצעים להשגת יעדים אלה בכל אחד מהתחומים.

תכנית שההורה אינו מבין את הכתוב בה מאבדת מערכה! לפיכך רצוי ומומלץ להקפיד על שפה תקנית ובה בעת, לצמצם ככל האפשר את השימוש בביטויים לועזיים על מנת שההורים יוכלו להבין את התכנית שמיועדת לילדם. במידה ואין אפשרות לתרגם את הביטוי לעברית מומלץ לתת הסבר ו/או דוגמה שתמחיש את הכוונה.

שלב רביעי: שיתוף ההורים ויישום התכנית

הצוות החינוכי מקיים פגישות אישיות עם ההורים לצורך היוועצות, שיתוף ומתן הסבר להורים על התכנית שגובשה.

הרכב הצוות שנוכח בפגישות אלה נתון לשיקול דעתם של חברי הצוות. כך למשל, יש המעדיפים מפגש בו נוכחים כל אנשי המקצוע באותו מועד ובאותו מקום, יש המעדיפים מפגש עם "תחנות" בו ההורה עובר מתחנה לתחנה, כשבכל תחנה נוכחים אנשי צוות שמדווחים להורים על תחום התפתחות אחד: בתחנה ראשונה נוכחים גננת האם, הגננת המשלימה, המרפאה הרגשית ופסיכולוג הגן שמתמקדים בתיאור הפן הרגשי והחברתי, בתחנה שנייה נוכחת קלינאית התקשורת שמתמקדת בשפה ודיבור, ובתחנה שלישית נוכחת המרפאה בעיסוק שמתמקדת בתחום התחושה, המוטוריקה הגסה והעדינה.

שלב חמישי: יישום התכנית, מעקב והפקת לקחים

• יישום מערכתי של היעדים שגובשו בתכנית הלימודים האישית. ראוי לציין שהמונח "שנת לימודים" מתעתע למדי, משום שבפועל, כשמחסירים ממניין הימים את כל אותם ימי חג ומועד, ימי הולדת, טיולים, היעדרויות של הילד ו/או של אנשי הצוות, וכ"ו, הגם שבמקרים רבים לקראת פסח כבר מתחילה ההיערכות לוועדות האפיון והשילוב.., - כל אלה מחדדים את ההבנה, שטווח הזמן שנותר ליישום התכנית הלכה למעשה הוא חודשים ספורים בלבד.
• מעקב אחר תהליך היישום והביצוע במקביל למעקב אחר ההתקדמות של הילד.
• עדכון היעדים בהתאם לתפקודו של הילד.
• על סף סיום שנת הלימודים: כתיבת דו"ח סיכום המתאר בקצרה את התהליך שהילד עבר + המלצות אודות המשך טיפול ומסגרת המשך.

• פגישה עם ההורים בה יינתן משוב על התהליך והמלצות באשר להמשך הטיפול.

המלצות למנהלים במסגרות החינוך המיוחד:

• בישיבת הצוות הראשונה של תחילת שנת הלימודים קבעו מראש 4 תאריכי יעד: מועד סיום ההערכה, מועד בו כל אנשי הצוות יעבירו את הממצאים למנהל המסגרת, מועד קיום מפגשי צוות רב - מקצועי ומועד לקיום מפגשי הורים.
• מומלץ להגדיר מראש את המיומנויות והתפקודים שעל כל מטפל לבדוק על מנת להימנע מכפילויות.
• מומלץ לבקש מכל מטפל לבצע רישום שיטתי של הממצאים המצטברים בתחומו, ולהעבירם בדוא"ל למנהל המסגרת - לפני מועד ישיבת הצוות.
• מנהל המסגרת ירכז את הממצאים של כל אנשי הצוות במועד שנקבע מראש.
• מנהל המסגרת יעביר בדוא"ל את כל הממצאים שקיבל לכל אחד מהמטפלים, כך שכל מטפל יוכל לעיין בהם – לפני ישיבת הצוות.