חוק החינוך המיוחד מחייב את עובדי ההוראה במסגרות החינוך המיוחד להציג להורים תכנית לימודים אישית - תל"א עד ליום ה - 15 בנובמבר של כל שנת לימודים. מסגרות אלה כוללות את כל המוסדות לילדים בעלי צרכים מיוחדים הנמצאות בפיקוח משרד החינוך - מהחינוך הקדם יסודי ועד החינוך העל יסודי, ובכלל זה גן טיפולי / שפתי / תקשורתי, כיתות טיפוליות בבתי ספר בחינוך הרגיל, ובתי הספר של החינוך המיוחד.
הליך גיבוש התל"א נעשה תוך היוועצות, שקיפות ושיתוף פעולה בין כל חברי הצוות החינוכי שכולל את הגננת הטיפולית שנושאת באחריות של ניהול הגן, הגננת השמלימה, הסייעות הפדגוגיות, הצוות הפרא רפואי והשירות הפסיכולוגי. במסגרות לתלמידים בוגרים יש לשקול אפשרות לשיתוף ומעורבות פעילה של התלמיד.
לילדים הלומדים במסגרות החינוך הרגיל, ומקבלים סיוע על חשבון סל שילוב תגובש תכנית תח"י (תכנית חינוכית יחידנית) על ידי מנהל המסגרת - גננת האם או מחנכת הכיתה יחד עם מורת השילוב - גננת שי"ח.
תכנית הלימודים האישית נסמכת על זיהוי רמת התפקוד של הילד בתחומי ההתפתחות השונים, והערכת הפער בין רמת תפקודו לבין הרמה הממוצעת שמצופה מבני גילו.
תחומי החוזק ותחומי הקושי בתל"א מייצגים את ממצאי ההערכות והאבחונים השונים שבוצעו על ידי הצוות החינוכי, ואילו המטרות והיעדים האופרטיביים משקפים את תכנית העבודה השנתית: מה מטרות העבודה עם הילד? אילו מיומנויות מתכננים להקנות לו, ואילו תפקודים מתכוונים לקדם בפועל? באיזה שיטות, פעולות, עזרים וכלים ייעזר הצוות החינוכי והטיפולי על מנת לצמצם את הפער? כיצד בכוונתו לפתח את היכולות ולקדם את הילד בכל אחד מתחומי ההתפתחות?
איסוף וריכוז מידע על הילד בעזרת ראיון עם ההורים, דו"חות קודמים, תצפיות ממוקדות, אבחונים מובנים ואבחונים דינאמיים. ראוי להדגיש שנתונים משמעותיים מתקבלים כבר בשלב ההכרות הראשונית עם הילד, ולכן מומלץ לתעד את הרשמים גם מהימים הראשונים בגן. עם זאת, נדרשת גם זהירות יתרה מפני הסקת מסקנות חפוזה, שכן, בשלב ההסתגלות למסגרת החדשה, יש ילדים שנמנעים מלבטא בחופשיות את כל יכולותיהם ו/או קשייהם, ורק כעבור זמן נזהה את הכישורים ו/או את הקשיים במלואם.
עוד ראוי להזכיר שהערכת תפקודם של הילדים מתבצעת במקביל לשלב ההכרות, הקליטה וההסתגלות למסגרת החינוכית, בד בבד עם העיסוק בחגי תשרי, ולוח החופשות שמותיר מעט מדי ימי לימודים. היערכות מבעוד מועד, חלוקת תפקידים בין חברי הצוות ותכנון יעיל של לוח הזמנים עשויים להקל על המלאכה, ולהפחית את העומס שמגיע לשיאו בחודש נובמבר.
ישיבת צוות רב מקצועי במטרה לקיים דיון ומשוב על כל ילד. מומלץ להחליט מראש כמה זמן תימשך הישיבה, וכמה זמן יוקצה לדיון על כל ילד.
כתיבת תכנית הלימודים האישית במלואה לכל אחד מהתלמידים.
התכנית הכתובה צריכה להתייחס לכל תחומי ההתפתחות, ולכלול תיאור ממוקד וקצר של תחומי החוזק, תחומי הקושי, המטרות והיעדים שמתוכננים, והאמצעים להשגת יעדים אלה בכל אחד מהתחומים.
תכנית שההורה אינו מבין את הכתוב בה מאבדת מערכה! לפיכך רצוי ומומלץ להקפיד על שפה תקנית ובה בעת, לצמצם ככל האפשר את השימוש בביטויים לועזיים על מנת שההורים יוכלו להבין את התכנית שמיועדת לילדם. במידה ואין אפשרות לתרגם את הביטוי לעברית מומלץ לתת הסבר ו/או דוגמה שתמחיש את הכוונה.
הצוות החינוכי מקיים פגישות אישיות עם ההורים לצורך היוועצות, שיתוף ומתן הסבר להורים על התכנית שגובשה.
הרכב הצוות שנוכח בפגישות אלה נתון לשיקול דעתם של חברי הצוות. כך למשל, יש המעדיפים מפגש בו נוכחים כל אנשי המקצוע באותו מועד ובאותו מקום, יש המעדיפים מפגש עם "תחנות" בו ההורה עובר מתחנה לתחנה, כשבכל תחנה נוכחים אנשי צוות שמדווחים להורים על תחום התפתחות אחד: בתחנה ראשונה נוכחים גננת האם, הגננת המשלימה, המרפאה הרגשית ופסיכולוג הגן שמתמקדים בתיאור הפן הרגשי והחברתי, בתחנה שנייה נוכחת קלינאית התקשורת שמתמקדת בשפה ודיבור, ובתחנה שלישית נוכחת המרפאה בעיסוק שמתמקדת בתחום התחושה, המוטוריקה הגסה והעדינה.
"למדנו לנהל או כמו שאמרת לנו - להיות צוות ניהול. התחלנו לקבל החלטות ביחד, אבל גם לתת לילדים לבחור כדי שישתפו איתנו פעולה כמו צוות".
