שפה ודיבור בגיל הרך

תפקודי השפה מהווים אמצעי בסיסי להבעה, לחשיבה ולתקשורת בין אישית. תהליך רכישת השפה מתחיל בינקות והוא הולך ומשתכלל במקביל ליתר תחומי ההתפתחות

כמה מילים על שפה ודיבור בגיל הרך

השפה המילולית על רכיביה השונים מהווה אמצעי בסיסי להבעה, לחשיבה ולתקשורת בין אישית. תהליך רכישת השפה מתחיל בינקות המוקדמת והוא הולך ומשתכלל בד בבד עם ההתפתחות השכלית, המוטורית והרגשית.

שליטה בשפה הדבורה על מרכיביה השונים מהווה בסיס ללמידה אקדמית, לרכישת קריאה וכתיבה וליכולת אוריינית. מנגד, קשיים ברכישת השפה הדבורה בגיל הרך עלולים לרמוז על קשיים ולקויות למידה שיכולים לבוא לביטוי כבר בשלב הטרום קריאה וכתיבה. יתרה מכך: קשיים בהבעה ו/או בהבנת השפה עלולים לחשוף את הילד לתגובות כמו – "מה אמרת?", ללעג, לריחוק ולדחייה חברתית. תגובות אלה עלולות לעורר תסכול ולפגוע בדימוי העצמי של הילד, בד בבד עם הימנעות מביטוי חופשי, שימוש באלימות, מוטיבציה ירודה, ועוד. לפיכך מומלץ לפנות לעזרה מקצועית בכל גיל ובכל מקרה שמתעורר חשש ביחס לתפקוד השפתי של הילד.

מרכיבי השפה הדבורה

התפקוד השפתי נבדק על סמך רמת התפקוד ב - 5 רבדים מרכזיים שמרכיבים את השפות השונות. מרכיבים אלה מתפתחים בו זמנית והם משפיעים ומושפעים זה מזה תוך שהם מעצבים את יכולת ההבנה וההבעה המילולית.

  • רובד פרגמטי: היכולת הפרגמטית מתייחסת לחוקי השיח ולדפוסי התקשורת הבין אישית כגון יצירת קשר - עין, מחוות גוף והבעות פנים, יכולת קשב, מודעות לצורכי המאזין, תגובות רלוונטיות לתוכן המסר, וכ"ו.

קושי פרגמטי יכול להתבטא בקושי בהבנה ויישום של קודים ומוסכמות חברתיות, אינטראקציות חברתיות מועטות, קושי להשתתף בשיחה תוך לקיחת תפקיד של דובר ומאזין לסירוגין, הימנעות מיצירת קשר עין, מלל אסוציאטיבי ובלתי ענייני שאינו רלוונטי לסיטואציה, מלל חזרתי ללא בקרה, שימוש ב"שפה אישית" שאינה מובנת לזולת, הימנעות מהוספת "מידע מגשר" לטובת המאזין תוך התעלמות מצרכי המאזין, ועוד

מה עושים? פונים לבדיקה וייעוץ רפואי של רופא התפתחותי ו/או פסיכולוג התפתחותי.
  • רובד פונולוגי: היכולת הפונולוגית מתייחסת להגאים ולחוקים על פיהם מצטרפים הצלילים הבודדים למילים שלמות. המודעות הפונולוגית כוללת יכולת לחלק משפט למילים בודדות תוך הבחנה בין מילה למילה, לחלק מילה שלמה להברות וצלילים תוך הבחנה בין צליל לצליל, לזהות צליל ראשון, שני, שלישי... ואחרון של מילה בודדת, לצרף סדרה של צלילים בודדים למילה שלמה, לזהות ולהפיק חרוזי מילים.

קושי ברובד הפונולוגי יכול להתבטא בקשיי היגוי של צלילים, החלפת צליל בצליל אחר, החלפת סדר הצלילים שמרכיבים את המילה, השמטה ו/או הוספת צלילים וחלקים של מילה. שיבושים אלה פוגמים במובנות הדיבור של הילד, ובשלב מאוחר יותר הם יבואו לביטוי גם בשגיאות כתיב מרובות בשפה הכתובה.

מה עושים? מבצעים בדיקת שמיעה ופונים לעזרה מקצועית של קלינאית תקשורת ו/או הוראה מותאמת.
  • רובד סמנטי: היכולת הסמנטית מתייחסת למשמעות המילים ולתוכן של המסרים המילוליים בשפה הדבורה ו/או הכתובה. הבנת המשמעות מושפעת מאוצר המילים ומהיכולת ליישם מיומנויות חשיבה כמו הבנה, מיון, הכללה, השוואה והסקת מסקנות.

קושי סמנטי יכול להתבטא בקושי לזכור או לשלוף מילים, שימוש במילים כלליות כמו - "עשינו ציור", "רוצה את זה" או "שמתי נעליים", וכ"ו, קושי לרכוש מילים ומושגים חדשים תוך שימוש חוזר ב"לא זוכר" או "לא יודע", קושי להבין או להפיק מילות תוכן, קושי לרכוש מילים נרדפות, למיין מילים לקטגוריות, להבין את ההקשר, להבין שאלות ו/או הוראות מילוליות, ועוד.

מה עושים? חושפים את הילד לאוצר מילים רחב תוך שיום נכון של פעולות ועצמים שונים, מדובבים אותו למצוא מילים מדויקות לפעולות שעושה ולעצמים שהוא זקוק להם, מפחיתים את הנטייה לנחש ולהבין מיד את כוונתו על מנת שיתאמן בשליפת מילים מהזיכרון.
במידה והילד מתקשה לשלוף מילים, להבין מסר מילולי ספונטאני ומכוון, לזכור מילים ומושגים חדשים גם לאחר מספר חזרות מומלץ לפנות להוראה מותאמת ו/או לקלינאית תקשורת.
  • רובד מורפולוגי: היכולת המורפולוגית מתייחסת לחוקי הדקדוק של השפה על פיהם מטים פעלים בבניינים שונים, שמות עצם, שמות תואר ומילות יחס בתבניות קבועות על פי גוף, זמן, מין וכמות.

היכולת המורפולוגית היא יכולת מולדת ובמרבית המקרים היא מתפתחת מעצמה. כך למשל, מרבית הילדים בגילאי 3 - 2 שנים רוכשים יכולת להבחין בין מוספיות קבועות של זכר לעומת נקבה או יחיד לעומת רבים, להטות מילות תפקוד כמו לי, לנו, לכם, וכ"ו. קושי בתחום המורפולוגי עלול לפגוע בארגון המילולי של המסר, בהבנת הנקרא וביכולת ההבעה בכתב. כך למשל, ילד שאינו מבין שהמילה "אמו" היא צירוף של שתי המילים - אמא שלו, יתקשה להבין את משמעות הסיפור.

מה עושים? מקנים לילד את חוקי השפה בצורה שיטתית תוך תרגול, המחשה וחזרות, פונים לעזרה של קלינאית תקשורת ו/או הוראה מותאמת.
  • רובד תחבירי: היכולת התחבירית מתייחסת לסדר המילים במשפט ולחוקים על פיהם מורכבים סוגי המשפטים השונים, למבנה משפט תקני ובעל משמעות תוך יישום נכון של תבניות מורפולוגיות, מילות יחס, מאזכרים ואותיות קישור.

קושי בתחביר יכול להתבטא בארגון מילולי ירוד, שימוש במשפטים חלקיים ו/או קצרים מאד, שימוש במשפטים פשוטים בלבד, קושי בהבנת משפטים מחוברים ומורכבים.

יכולת מורפו - תחבירית מתייחסת לידע התחבירי יחד עם הידע המורפולוגי. יכולת זו מהווה מרכיב משמעותי שתורם ליכולת האוריינית ולמאגר הידע האורתוגרפי שמשפיעים על מיומנויות יסוד כמו הבנת הנשמע והבנת הנקרא, הבנת הוראות ושאלות, שגיאות כתיב, הבעה בעל פה והבעה בכתב.

מה עושים? חושפים את הילד לסיפורים ולשפה הכתובה, מדברים עם הילד במשפטים שלמים ותקניים, מדובבים אותו להרחיב את מבעיו המילוליים, מפחיתים את הנטייה "לחסוך" ממנו את המאמץ ולנחש את כוונתו גם כשאומר מילים בודדות.

פרסומים נוספים:

המלצות לקוחות על כרמית אלון:
"התהליך שעברנו הפחית מאד את ההתנהגות שבגללה באנו להדרכה. למדנו איך להגיב וגם אם היא חוזרת זה כבר לא מה שהיה בעבר. למדנו איך להתמודד עם הקושי ולא להילחץ".
הורה לילד
הורה לילד

יצירת קשר

אני כאן כדי לסייע! תאמו פגישת תובנות עם כרמית אלון, ללא כל התחייבות מצידכם.