האם יש קשר בין הסתגלות למסוגלות אישית?

"כאשר רואים שתדמיתו העצמית של ילד משתפרת אפשר יהיה להבחין בשיפורים גדולים בהישגים שלו, וחשוב מכך, תראו ילד שמתחיל ליהנות מהחיים" (ויין דייר).

שינויים ומעברים מציבים אותנו בפני הצורך להסתגל.

אבל רגע, מה זה בכלל הסתגלות?

הסתגלות היא תהליך של התאקלמות, התרגלות למציאות זרה ובלתי מוכרת, שדורשת תפקוד שהולם את התנאים החדשים. תהליך ההסתגלות מלווה ברכישה, תרגול, למידה ויישום של פעולות, התנהגויות והרגלים חדשים, במקביל לגיוס משאבים רגשיים כמו מוטיבציה, סף תסכול, יכולת להתמודד עם מצבי קושי, לחץ או כישלון, דחיית סיפוק, וכ"ו.

כיצד נעריך את מידת ההסתגלות?

מה יגרום לנו להסיק למשל שהילד הסתגל למעבר לגן הילדים החדש, התרגל לכיתה א' או נקלט במסגרת החדשה? איזה תנאים נחוצים לנו כדי להיקלט במקום עבודה שזה עתה התחלנו או להסתגל לשכונה חדשה? כיצד, אם בכלל, תחושת מסוגלות משפיעה על תהליך ההסתגלות שלנו?

נראה שתהליך הקליטה וההסתגלות למציאות חדשה מורכב ממספר שלבים המשפיעים ומושפעים זה מזה:

סימני זיהוי להסתגלות טובה:

• התמצאות במרחב הפיזי תוך ביסוס תחושת ביטחון, יחד עם שליטה עצמאית בסביבה החדשה והבלתי מוכרת.
• יצירת קשר אישי מיטבי עם הדמויות החדשות - מבוגרים וילדים.
• הבנת הסטטוס שלנו ביחס לדמויות מ"קבוצת השווים", לבעלי תפקידים ולדמויות בדרגים אחרים משלנו.
• הכרת הקודים המקובלים במקום החדש, הסימנים המוסכמים, החובות, החוקים, הנהלים והתפקידים שחלים עלינו.
• פיתוח יחסי אמון בינינו לבין הדמויות החדשות, בד בבד עם תחושה של מוגנות ויכולת לשתף, לבקש עזרה ולבטא צרכים שונים.
• הכרת הזכויות שלנו במקביל ליכולת לסנגר על עצמנו, להתבטא ולממש את הזכויות הלכה למעשה.
• הנאה, מימוש עצמי, יוזמה וניצול המרחב שהפך בינתיים ל"מגרש ביתי" בו אנחנו מרגישים חופשיים ובטוחים בעצמנו. אחרי שעברנו בהצלחה את תהליך ההסתגלות תחושת המסוגלות שלנו במיטבה, והאנרגיות מתועלות למען המטרה שלשמה "התכנסנו כאן": תחושת השייכות למקום ולקבוצה מאפשרת לנו להיות פנויים ללמידה ועשייה ממשית, עוזרים ונעזרים, פעילים ויוזמים, נותנים ביטוי לרצונות, לייחוד ולכישורים האישיים שלנו.

סימני זיהוי שעלולים לרמוז על קשיי הסתגלות:

• נסיגה מתמשכת בהתנהגות, ברמת התפקוד, בביטחון העצמי ובמצב הרוח.
• חרדה גבוהה, מתח ומצוקה רגשית שפוגעים בתפקוד היומיומי של הילד.
• עצבות, הסתגרות, התבודדות.
• הילד מתקשה להתמודד עם הנהלים, הדרישות וההרגלים שנהוגים במסגרת החדשה.
• מוטיבציה נמוכה, חוסר רצון והתנגדות ממושכת ללכת לגן או לבית הספר.
• גילוי עניין גבוה ומתמשך לשימור הקשר עם דמויות וחברים מהמסגרת הקודמת תוך התנגדות להכיר, לפגוש ולפתח את הקשר עם החברים החדשים.

מה עלול לעכב או לחבל בתהליך ההסתגלות של הילד?

• דימוי עצמי ירוד, חוסר ביטחון ותחושת מסוגלות חלשה.
• פער משמעותי בין רמת הצפיות והדרישות של אנשי הצוות במסגרת החדשה ביחס לכל הילדים לבין יכולתו של הילד למלא אחר הצפיות והדרישות ממנו. כך למשל, ניתן להניח, שילד שאינו גמול או עדיין נעזר במוצץ יתקשה למלא אחר הצפייה של הצוות בגן העירוני לשלוט בצרכיו ואף לנקות את עצמו באופן עצמאי.
• אירועי משבר כמו מחלה, גירושין, היעדרות של דמות משמעותית, מעבר דירה, הרחבת המשפחה, ועוד.
• הפנמה וחיקוי של עמדות, רגשות ומסרים שדמויות משמעותיות משדרות באופן מילולי ובלתי מילולי, בצורה גלויה ו/או סמויה, באופן מודע ובלתי מודע, כגון: חוסר אמון ביכולותו של הילד להתמודד עם הדרישות של המסגרת החדשה, חרדה גבוהה, התנגדות לתפיסה החינוכית שנהוגה במסגרת, וכ"ו.

• וכן - גם לאווירה ולאקלים החינוכי שמייצר ה"מבוגר האחראי" בחוג, בכיתה או בגן הילדים ישנה השפעה על תהליך ההסתגלות.

ומה זה תחושת מסוגלות אישית?

תחושת מסוגלות היא מידת היכולת שלנו לסמוך על עצמנו. כמה אמון וביטחון יש לנו ביחס ליכולת שלנו להתמודד, להצליח במטלה ולהתגבר על קשיים.

סימני זיהוי לתחושת מסוגלות גבוהה:

תחושת מסוגלות גבוהה מתבטאת בגישה חיובית ואופטימית לגבי עצמנו ולגבי החיים בכלל. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה בסיסית שאנחנו יכולים להצליח. אנחנו סומכים על עצמנו ועל היכולות שלנו. מוכנים להתאמץ, ומגייסים מלאי גדול של מוטיבציה על מנת להוכיח לעצמנו שאנחנו אכן מסוגלים. טעויות, כישלונות ומצבי קושי מאתגרים אותנו לשפר את התפקוד שלנו. אנחנו פתוחים לקבל עזרה מהסובבים אותנו, והמשוב החיצוני מהווה אתגר התפתחותי מועיל ומקדם. אנחנו מעודדים את עצמנו, ומתקדמים צעד אחר צעד על מנת להגיע ליעד בהצלחה.

סימני זיהוי לתחושת מסוגלות ירודה:

תחושת מסוגלות ירודה מתבטאת בעמדה שלילית ביחס לעצמנו, וביחס לרמת היכולת שלנו. הנחת היסוד היא שהיכולות שלנו נמוכות יותר בהשוואה לאחרים ו/או ביחס למטלה. אנחנו מניחים מראש, שאין לנו כל סיכוי להצליח במשימה משום שהיא "קשה" מכדי שנוכל לעמוד בה.

סביר להניח שפיתחנו עמדה כזו ביחס לעצמנו על רקע אווירה ביקורתית וחוויות כישלון מצטברות, שגרמו לנו לתפוס את עצמנו כ"לא בסדר". איננו סומכים על עצמנו, ולכן אנחנו משוכנעים שניכשל. מכיוון שצברנו חוויות כישלון, אנחנו אומרים לעצמנו - "אם כך, מה הטעם להתאמץ, להשקיע או לבזבז כוחות? הרי במילא ניכשל ושוב נספוג ביקורת...".

כשזו התחזית אזי המוטיבציה שלנו פוחתת, ובמקרים רבים נגיב בהימנעות, התנגדות, דחיינות או אדישות, וכל אלה סוללים אכן את הדרך לכישלון ידוע מראש.

אז מה הקשר בין הסתגלות למסוגלות?

קו הרצף שעובר בין תחושת מסוגלות ירודה לבין תחושת מסוגלות מפותחת וגבוהה - תואם במידה רבה לקו הרצף שעובר בין קשיי הסתגלות בקוטב האחד, להסתגלות קלה בקוטב השני. במקביל, ישנו דמיון רב בין הסימנים שמאותתים על קושי בהסתגלות לבין הסימנים שעלולים לרמוז על תחושת מסוגלות ירודה, ומנגד, ישנו דמיון רב בין הסתגלות טובה לבין תחושת מסוגלות גבוהה.

ישנם יחסי גומלין והשפעות הדדיות בין יכולת ההסתגלות שלנו לבין תחושת המסוגלות שאנו מגבשים ביחס לעצמנו.

בסיכומו של דבר, נראה, שלא בכדי השורש של המילה "מסוגלות" זהה לשורש המילה "הסתגלות" - ס.ג.ל כי

תחושת מסוגלות גבוהה עשויה לסייע לתהליך ההסתגלות, ובמקביל, הסתגלות מוצלחת מחזקת את תחושת המסוגלות שלנו.