מה עושים עם "משעמם לי"?

"משעמם לי: מי מההורים לא מכיר את התלונה הזו? מי לא שאל את עצמו כיצד להגיב לתלונה הזו? האמנם משעמם לי הוא איתות לבעיה, סבל או מצוקה של הילד?

מצוקה או תחושה טבעית?

הורים ומבוגרים רבים תופסים את השעמום של הילד כאיתות לבעיה שעליהם לפתור על מנת למזער סבל ומצוקה של הילד. יתרה מכך: העדר פעולה קונקרטית או עשייה ממשית של הילד עלול לעורר סימני שאלה, ולהיתפס בעיני המבוגר כדבר שלילי, מלחיץ ומדאיג.

אלא ששעמום הוא תחושה טבעית בדיוק כמו תחושות של בלבול, סקרנות, עייפות או צמא שאנחנו חווים, ואיתן אנחנו לומדים להתמודד במהלך החיים.

9 כללים שיכולים לעזור בהתמודדות עם "משעמם לי":

  1. הורה שלוקח על עצמו את תפקיד ה"מושיע" בהפגת השעמום מפחית את תחושת המסוגלות של הילד, ואת יכולתו לקחת אחריות פעילה בהתמודדות עם מצבי חיים שונים. מנגד, ההתמודדות של הילד עם השעמום בכוחות עצמו היא אתגר התפתחותי שעוזר לו לפתח עצמאות ואחריות אישית. הוא לומד להעסיק את עצמו בכוחות עצמו תוך השלמה עם גבולות והרגלים שהם חלק מחוקי החיים. ההתמודדות הזו מפחיתה את התלות בכם, בזולת ו/או בגירויים בלתי פוסקים. היא אפילו מזמנת פעולות חקר, יצירתיות ודמיון.
  2. ילדים ומבוגרים זקוקים להפוגה מעשייה, להיות קצת לבד עם עצמם, להקשיב לרחשי ליבם. פסק הזמן מאפשר להם ליהנות משקט, להירגע, להרפות, להרהר. ה"לבד" הזה מקדם את המודעות העצמית של הילד לעצמו, ומאפשר לו לזהות מה מרגיע אותו, מה מושך ומעורר בו עניין, ומה מאיים ומרתיע אותו.
  3. במקביל להתפתחות הרגשית השעמום תורם להתפתחות השכלית של הילד. הוא מניע אותו לחפש עיסוקים ואפיקי עניין שונים תוך ביטויים של יוזמה, חשיבה רב כיוונית, מקוריות, חוש הומור ופתרון בעיות.
  4. הימנעו מתגובת שרשרת שמקורה ברגשות אשמה שלכם.
  5. הפחיתו הצעות לפתרונות אינסטינקט כמו "שחק ב..", "לך ל..", וכ"ו. בהרבה מאד מקרים הילד יגיב אליהם בביטול וחוסר עניין, ואם הוא "עושה טובה", ומקבל את ההצעה אזי כעבור זמן קצר הוא מעצים את "משעמם לי" בעזרת נדנוד, כעס, בכי, חוסר שקט, וכ"ו.
  6. צמצמו את המאמצים שלכם לשעשע את הילד או ניסיונות למלא תפקיד של צוות הווי ובידור.
  7. עשו הבחנה בין המציאות בפועל לבין הפרשנות והאסוציאציות האישיות שלכם ביחס לשעמום. זכרו ששעמום אינו בהכרח מצוקה, בדידות או בטלה.
  8. בדקו ועקבו אם "משעמם לי" מגיע כתגובה כמעט אוטומטית לפעילות ספציפית או למטלה שהילד נדרש לבצע, כמו שיעורי בית או פעילות מכוונת שדורשת מיקוד ומאמץ. תופתעו לגלות כמה פעמים הילדים מחליפים את ההיגד "קשה לי" בהיגד "משעמם לי".
  9. מה כן לעשות? החזירו את ה"כדור" לילד בהיגדים כמו "אז מה אתה מציע?", "מה לדעתך אפשר לעשות?", וכ"ו. סביר להניח שתקבלו תשובה בסגנון של "לא יודע". קחו נשימה, ותוסיפו מסר לפיו "אני סומך עליך שתמצא מה לעשות". במרבית המקרים הילד יוזם ומוצא פתרון שעה שהמבוגר אינו מתגייס לפעולה.

פרסומים נוספים:

המלצות לקוחות על כרמית אלון:
"אני חושב שבעיקר למדתי לעשות סדר עדיפויות ולהיות מודע למה שחשוב לי להקנות לילדים. המודעות הזו גרמה לי להתעסק בעיקר, במה שבאמת חשוב ועקרוני לי בלי לבזבז את כל האנרגיות והזמן שלי על דברים טיפשיים".
הורה לילד
הורה לילד

יצירת קשר

אני כאן כדי לסייע! תאמו פגישת תובנות עם כרמית אלון, ללא כל התחייבות מצידכם.