מודעות פונולוגית בגיל הרך

מה זה "מודעות פונולוגית"? מדוע היא חשובה? אך אפשר לפתח אותה? ומה בכלל הקשר בין יכולת העיבוד הפונולוגי לבין תהליך רכישת הקריאה והכתיבה?

מה זה בכלל מודעות פונולוגית?

מודעות פונולוגית היא אחד הרכיבים על פיהם מעריכים את תפקודי השפה של הילד, והיא כוללת את מידת המודעות של הלומד לכל הצלילים שמרכיבים את המילה.

פונמה היא צליל, יחידה קטנה ביותר - שאין לה משמעות: בַּ, דִ, קְ, רָ, וכ"ו.
פונולוגיה היא תורת ההגה - מערכת הצלילים הייחודיים שמרכיבים את השפות השונות, והחוקים על פיהם הוגים, מפיקים ומצרפים את הצלילים השונים למילים בעלות משמעות.

מרבית הצלילים הם חסרי משמעות כאשר הם נפרדים ועומדים בפני עצמם, ואולם, צירוף של מספר צלילים חסרי משמעות - יוצר מילים בעלות משמעות.

המודעות הפונולוגית מהווה נדבך חשוב הן בשפה הדבורה והן בשפה הכתובה, והיא כוללת את היכולת לחלק משפט למילים בודדות תוך הבחנה בין מילה למילה, לחלק מילה להברות, לזהות צליל ראשון, שני, שלישי... ואחרון של מילה בודדת, לצרף צלילים בודדים למילה אחת שלמה, לזהות ולהפיק חרוזי מילים.

מה צריך כדי לרכוש הגייה נכונה?

היגוי מדויק ונכון דורש תכלול חושי של מיומנויות מוטוריות, תחושתיות ותפיסתיות:

מיומנויות מוטוריות: בהפקת הדיבור מעורבים שרירי הנשימה, מיתרי הקול, שרירים האחראים על פתיחת הלסת התחתונה, ושרירים האחראים על תנועתיות השפתיים, הלשון, החך והלוע. דיבור שוטף, רצוף ומדויק מחייב את השרירים להניע את אברי ההיגוי למקום מסוים בתזמון הנכון.

חשוב לציין, שלעיתים הקושי בתנועתיות של מערכות השרירים מתרכז באזור הפה - כולל בפעולות הנגיסה, הלעיסה והבליעה של מגוון מאכלים, אך לעיתים הוא נרחב יותר, וניכר גם באזורים נוספים בגוף כמו חולשה בחגורת הכתפיים, קושי במוטוריקה עדינה ובמיומנויות גרפו - מוטוריות.

מערכת תחושה: היא יכולת התחושה בתוך חלל הפה, והיא מתייחסת ליכולת להרגיש באיזו תנוחה נמצאים אברי ההיגוי, האם השפתיים נוגעות זו בזו או לא? האם קצה הלשון מורם?. וכ"ו. הימנעות מאכילה של מזון קשה, תפריט מצומצם, התנגדות לצחצוח שיניים או נזילה מוגזמת של רוק עלולים לרמוז על חסר בתחושה בחלל הפה. גם במיומנויות אלה יתכן שחסר בתחושה יתבטא רק באזור הפה, אך במקרים רבים נגלה תת - תחושה או תחושת - יתר גם באזורים נוספים בגוף.

תפיסה שמיעתית: איכות התפיסה והאבחנה השמיעתית חיונית להפקת דיבור תקין, להבנת הנשמע, ובהמשך גם לצורך הפקת השפה הכתובה. הקשיים בערוץ השמיעתי עלולים לגרום לבלבול בין מילים דומות. כך למשל, המאזין עלול לשמוע "ענפים" במקום "ענבים", או "גשר" במקום "קשר".

בשלב רכישת הקריאה והכתיבה שיבושים אלה יכולים להתבטא בשגיאות כתיב על בסיס ההבחנה השמיעתית הלקויה ו/או בהבנת הנקרא. למשל: ילד שהוגה ס במקום ש, ואינו מבחין  ביניהן, עלול לכתוב "סלום" במקום"שלום". ילד שאינו מבחין בין צ לבין ס, עלול לקרוא "צבא" במקום "סבא", ובכך לשבש את משמעות הטקסט.

בדיקת התפיסה השמיעתית כוללת מספר רבדים. כך למשל, יש לבדוק אם הילד מבחין בין עיצורים דומים כמו פ לעומת ב, ג לעומת ק, ס לעומת ז / ש / צ, וכ"ו, האם הוא זוכר את כל הצלילים שמרכיבים מילה מסוימת ואת המילים המרכיבות משפט מסוים?

סימני זיהוי למודעות פונולוגית ירודה:

קושי בעיבוד הפונולוגי יכול להתבטא במובנות דיבור ירודה - על רקע טעויות ברצף הצלילים של המילה, כגון החלפת צליל בצליל אחר - "ילשוף" במקום ינשוף, שינוי סדר הצלילים במילה - "בדגים" במקום בגדים, השמטת צלילים מהמילה - "יקוט" במקום ילקוט.

שיבושים אלה יכולים להתבטא בהיגוי עם שיבושים קלים, שכמעט אינם מפריעים למובנות הדיבור של הילד, ועד שיבושים חמורים שמקשים על התקשורת עם הילד. דרגת החומרה נקבעת הן על פי מספר ההגאים המשובשים, והן על פי סוג הליקוי.

שיבושים כגון אלה בגילאי 5 - 4 שנים מצריכים בדיקת שמיעה, ייעוץ וטיפול מקצועי מבלי לדחות את הטיפול לגילאים מאוחרים יותר, שכן אז ההגייה השגויה עלולה להיות מושרשת וקשה הרבה יותר לתיקון.

מה זה קשור לקריאה וכתיבה?

יכולת הכתיבה והקריאה מבוססת על מערכת של סימנים גרפיים מוסכמים ושרירותיים, שמייצגים את הצלילים מהם מורכבת השפה המדוברת. הסימנים החזותיים שמייצגים את הצלילים בשפה העברית כוללים עיצורים = האותיות בכתב דפוס יחד עם האותיות בכתב עגול, ותנועות = סימני הניקוד השונים.
קושי במודעות פונולוגית עלול לנבא קושי ברכישת הקריאה והכתיבה בכיתה א, מכיוון שתהליך זה מחייב זיהוי והבחנה של כל הצלילים שמרכיבים את המילה, בד בבד עם הבנת הקשר בין צלילים אלה לבין הסימן החזותי שמייצג אותם.

זאת ועוד: בכיתה א', מאחר והילדים עדיין אינם שולטים בקריאה, חלק גדול מהחומר הלימודי מועבר על ידי המורה - בעל פה, ועל הילדים לזכור את הנאמר. ילד עם קשיים בזיכרון השמיעתי עלול להתקשות במילוי ההוראות, בהבנת ההסברים ובזכירת החומר שהמורה הקנתה בעל פה.

מה אפשר לעשות? איך לפתח מודעות פונולוגית?

  • לצד ההנאה מהחן, היצירתיות והמקוריות שמעוררים בנו שיבושי ההיגוי של פעוטות בשלב מוקדם של רכישת השפה הדבורה, חשוב שהפעוט ישמע את הרצף הנכון של כל הצלילים שמרכיבים את המילים, על מנת שיהגה אותם נכון בהדרגה. כך למשל, כשילד בן שנתיים אומר "סתא" במקום "סבתא", חשוב שהמבוגרים סביבו יאמרו "סבתא", ואף ידגישו את הצליל ב - על מנת שהילד יבחין בו. כשהוא אומר "מטייה" במקום "מטרייה" - יש לוודא שהוא נחשף למילה השלמה עם הצליל ר שאותו יש להדגיש תוך כדי משחק.
  • שחקו במשחקי מילים ספונטאניים כמו, בוא נמצא עוד מילים שמתחילות באותו צליל כמו הצליל הראשון בשם שלך, ובהמשך מילים שמתחילות בצליל זהה לצליל הראשון של יתר בני המשפחה, של חפצים ועצמים שונים.
  • שחקו במשחקי מילים שמסתיימות באותה הברה - "חרוזי מילים", והדגישו את ההברה האחרונה שחוזרת על עצמה בשתי המילים בעזרת מחיאת כף, נקישה על השולחן או כל תנועה אחרת.
  • הוסיפו משפטי הומור עם המילים שמתחרזות זו עם זו, ובהמשך עודדו את הילד להמציא משפטים בעצמו, כמו "השטיח אכל אבטיח", או "המכונית לבשה חצאית".
  • עודדו את הילד לזהות ולהבחין בחרוזי מילים בסיפורים, בשירים ודקלומים שונים.
  • הוסיפו התנסות בחלוקת משפט שלם למילים נפרדות, וייצגו כל מילה בעזרת טפיחה על הברכיים. לדוגמה, "ילד קטן הלך לגן" = 4 מילים, סך הכל 4 טפיחות. "טוק, טוק, מי אני ומה שמי?" - 6 טפיחות על הברך בהתאמה לכל מילה.
  • שחקו במחיאות כפיים תואמות למספר ההברות במילה, תחילה במילים קצרות בנות 2 הברות, ובהמשך במילים ארוכות עם יותר הברות. למשל: המילה "גשם" מורכבת משתי הברות, ולכן נמחא מחיאה אחת להברה - ג, ומחיאה נוספת להברה - שם. המילה "חנוכה" מורכבת מ - 3 הברות, ולכן נמחא מחיאה אחת להברה - ח, מחיאה להברה - נו, ומחיאה נוספת להברה - כה.
  • לקראת המעבר לכיתה א, לאחר שהילד כבר רכש את יכולת ההבחנה בין ההברות שמרכיבות את המילה, חשוב לעודד הבחנה גם בין הצלילים שמרכיבים כל הברה, בעזרת נקישה על השולחן עם האצבע או עם עיפרון. כך למשל, המילה "גשם" אמנם מורכבת משתי הברות, אך יש לה 3 צלילים, ולכן נקיש על השולחן 3 נקישות: נקישה אחת לצליל - ג, נקישה אחת לצליל - ש, ונקישה אחת לצליל - מ. המילה "מחברת" מורכבת מ - 3 הברות (מח + ב + רת), אך יש בה 5 צלילים (מ + ח + ב + ר + ת), ולכן נקיש 5 נקישות.
  • רבים נוטים לבלבל בין הצליל הנשמע לבין הסימן הגרפי = האות שמייצגת אותו, ולפיכך ילדים רבים מדלגים על ההבחנה השמיעתית אלא מנסים להיזכר בשם האות. כך למשל, בשאלה כמו - "מה שומעים בהתחלה של המילה שמים", או "באיזה צליל מתחילה המילה שמלה?", ילד שהתרגל לומר את שם האות מבלי להשתמש בערוץ השמיעתי, ינסה להיזכר בשם האות (שין) מבלי לענות שהצליל הראשון ששומעים הוא שָׁ או ׂשִׂ. זיהוי הסימן הגרפי (שדורש הבחנה וזיכרון חזותיים), והבנת הקשר בינו לבין הציליל, הם אמנם שלב חשוב לקראת רכישת הקריאה והכתיבה, אך אין לדלג על שלב ההבחנה השמיעתית - שקודם לו.
  • כאן תוכלו למצוא קבצים עם דפי עבודה לילדי גן חובה, לצורך חיזוק יכולת הזיהוי של כל צליל, והבנת הקשר בין הצליל לבין הסימן הגרפי = האות שמייצגת אותו.

פרסומים נוספים:

המלצות לקוחות על כרמית אלון:
"לפני שבאתי אליך היו לי כל הזמן רגשי אשמה, וגם הייתי מאד ביקורתית כלפי עצמי. איתך למדתי לוותר ולסלוח גם לעצמי. התחלתי להבין שאני לא יכולה להיות מושלמת, ושמותר לי לעשות שגיאות לפעמים. זה החלק שהכי קשה לי בינתיים, ואני צריכה לעבוד עליו עוד".
הורה לילד
הורה לילד

יצירת קשר

אני כאן כדי לסייע! תאמו פגישת תובנות עם כרמית אלון, ללא כל התחייבות מצידכם.