למה מתכוונים כשאומרים התפתחות הילד?

‍מה זה התפתחות הילד?

א. שושן מגדיר את המונח התפתחות כ"השתלשלות, התקדמות מדורגת". ברוח זו אפשר להשוות את התפתחות הילד לבניין רב – קומות, שבו שלב ההריון, הינקות המוקדמת והגיל הרך של לפני בית הספר מייצגים את היסודות, הבסיס עליו עומד הבניין עם קומת הקרקע והכניסה לבניין.

ההתקדמות המדורגת בתהליך ההתפתחות של האדם נעשית על פי סדר התפתחות אחיד, בקו רצף עולה המאפשר לחזות מראש את השלב הבא בבניין, אך משך הזמן שנדרש לכל שלב, וקצב המעבר משלב לשלב, שונים מילד לילד. טווח הנורמה של כל שלב נע על קו רצף שבקצהו האחד רמת התפקוד הנמוכה ביותר, ומנגד, בקצהו השני רמת התפקוד הגבוהה ביותר:

"פיגור קשה" ← "פיגור בינוני" ← "פיגור קל" ← "עיכוב " או "איחור התפחותי" ← "ממוצע נמוך" ← "ממוצע" ← "ממוצע גבוה" ← "מעל הממוצע" ← "מחונן".

רמת התפקוד של הילד נמדדת בהתאם לעוצמת הפער בין רמת התפקוד שלו בפועל - לבין הרמה הממוצעת של בני גילו.

רבים מהילדים בגני חובה מופנים לאבחון פסיכולוגי על מנת להעריך את מידת הבשלות והמוכנות שלהם לקראת כיתה א. יכולת זו נבדקת על פי רמת התפקוד של הילד בכל אחד מארבעת התחומים:

התפתחות הילד בתחומים השונים:

• תחום תחושה, מוטוריקה גסה ועדינה (סנסו – מוטורי), הכולל את יכולתו של הילד לקלוט – לעבד וליישם מידע פיזי ותחושתי כמו ראייה, שמיעה, מגע, טעם, ריח, למקד חשיבה, קשב וריכוז, אבחנה חזותית, אבחנה שמיעתית, שליטה בתנועות ובשרירים גסים ועדינים, שיווי משקל, ויסות כח, תכנון והפרדת תנועות, תיאום בין שני צידי הגוף, תיאום עין – יד, חציית קו האמצע של הגוף, שליטה במיומנויות יסוד, ועוד.
• תחום רגשי הכולל את תחושת המסוגלות, הדימוי והביטחון העצמי של הילד, רמת המוטיבציה לבטא ולפתח את כישוריו, קצב ואיכות ההסתגלות למעברים ושינויים, סף תסכול ויכולת התמודדות עם מצבי קושי / הפסד / כישלון תוך הפחתה בביטויי התנגדות ו/או הימנעות, יכולת דחיית סיפוק, ריסון עצמי לצד בקרה ושליטה בתגובות, עצמאות ואחריות אישית תוך ביטוי חופשי של רגשות / צרכים / העדפות, , ועוד.

• תחום חברתי המתבטא במעבר מתפיסה אגוצנטרית לתפיסה מציאותית של "שווה בין שווים". מעבר זה כולל מיומנויות חברתיות ומגוון כישורי חיים, כמו יצירה ושימור קשר עם בני גילו ועם מבוגרים, התמודדות עם יחסי קח ותן הדדיים תוך יכולת לוותר, יכולת לשתף פעולה עם נכונות לתרום ולהיתרם מהזולת, יכולת להתמודד עם הוראות חיצוניות / דמויות סמכותיות / גבולות / חוקי משחק מובנה, יכולת להתחשב, להזדהות ולגלות אמפתיה לרגשות ולצרכים של האחר, ועוד.
• תחום שכלי הכולל מגוון רחב של מיומנויות וכישורי חשיבה, כמו – זיכרון חזותי ושמיעתי, הבנה, מיון, הכללה, השוואה, הסקת מסקנות, המשגה והסמלה, הפשטה, תכנון, פתרון בעיות, הבחנה בין טפל לעיקר, אוצר ידיעות, שפה ודיבור על מרכיביה השונים, חשיבה כמותית, ביטוי יצירתי בציור ובמשחק סוציו - דרמטי, הבנת רצף של יחסי סיבה – תוצאה, ועוד.

חשוב לדעת:

• החלוקה לתחומים היא מלאכותית למדי ונועדה לצורכי הערכת רמת תפקודו של הילד ו/או לצורך זיהוי וטיפול ממוקד בקשייו. בפועל, הילד אינו מודע לחלוקה כזו או אחרת, וכמו כולנו - הוא פועל כישות אחת שלמה. יתרה מכך: ישנן השפעות ויחסי גומלין הדדיים בין התחומים השונים, ולא אחת קושי בתחום התפתחות אחד משפיע על תפקודו של הילד גם בתחומים אחרים.
• מרבית התיאוריות הסוקרות את התפתחות אישיותו של האדם, כמו קליין, ויניקוט, פיאז'ה, אריקסון ואחרים, רואות את 7 שנות החיים הראשונות לחייו כתקופה קריטית שמעצבת את כוחות ה"אני" שלו, ומשפיעה על התפתחותו הסנסו – מוטורית, הרגשית, החברתית והשכלית בעתיד. יתרה מכך: מידת הבשלות של הילד מהווה גורם חיזוי מקובל להערכת יכולתו להתמודד עם המעבר לבית הספר ולרכוש מיומנויות מורכבות כמו קריאה, כתיבה וחשבון.
• תפיסת הגיל הרך כתקופה קריטית בהתפתחות הילד משמשת נימוק מרכזי למאמץ של גופים שונים לגלות ערנות גבוהה לסימני האזהרה על מנת לאתר את הילדים המתקשים, ולסייע להם מוקדם ככל האפשר. ההנחה היא שאיתור וטיפול מוקדם עשויים לתת לילד כלים שיסיעו לו לשכלל את תפקודו תוך מניעת החמרה של הקושי.