מדריך להורים המגדלים ילד עם צרכים מיוחדים

6 שגיאות נפוצות של הורים לילדים בגיל הגן:

1. הורים רבים נמנעים מאבחון מקיף וממתן עזרה מקצועית לילד בגיל הרך, מאמינים ש"הבעיות" יחלפו מעצמן, ש"המצב" ישתפר עם הזמן, מניחים ש"הוא עוד קטן", "זה שום דבר", "זה יעבור לו כשיגדל", "גם אני הייתי כזה והסתדרתי".

טעות: התעלמות מהקושי אינה מעלימה אותו!

2. חלק מההורים מניחים שהילד "דווקא בסדר גמור", ושהצוות החינוכי הוא זה שטועה / "סתם מחפש" / "מתלבש" / "נטפל" לילד.

טעות: הצוות החינוכי מנסה לגייס אתכם על מנת לעזור לילד שלכם.

3. ישנם הורים הלוקחים על עצמם את תפקיד ה - "מורה" / "מחנך" / "מטפל", ומעמיסים על הילד שעות רבות של למידה בבית במטרה לצמצם את הפער.

טעות: במקרים רבים מאמץ היתר מקלקל את האווירה ומזיק ליחסים.

4. חלק מההורים מתביישים, מסתירים את קשיי הלמידה, נמנעים מלחשוף את הילד למפגשים עם משפחה וחברים, מאשימים את עצמם, מניחים שקשייו של הילד משקפים את כישלונם שלהם – כהורים. לא אחת גם קורה שבני הזוג מבקרים ומאשימים זה את זה בקשיים של הילד.

טעות: הסתרת הקשיים או הילד יגרמו לו להסיק שהוא "לא בסדר".

5. ישנם הורים ש"מרימים ידיים" בטרם עת, מניחים שאין טעם להשקיע מכיוון שהילד "נולד ככה ואין מה לעשות", כי "גם אני הייתי כזה", או סבורים שהוא "עושה לי דווקא", "יכול אבל מתפנק ולא רוצה להתאמץ".

טעות: ילדים שקבלו עזרה מקצועית בגיל צעיר שפרו מאד את תפקודם.

6. הורים רבים (וגם אנשי מקצוע) מתפתים לקבל ולהצדיק את ההסבר השכיח של הילד שטוען ש"משעמם לי".

טעות: חלק ניכר מהילדים מחליפים את המילה "קשה" במילה "משעמם".

6 דברים שכן מומלץ לעשות:

1. הישארו אבא ואמא! זכרו שיהיה איש המקצוע טוב ככל שיהיה - הוא "תחנה חולפת". הוא לעולם לא יוכל למלא את מקומכם כהורים תומכים ומיטיבים. תנו לו להרגיש שאתם תמיד שם בשבילו - בעיקר כשקשה לו.
2. לילד שלכם מגיעה הזדמנות להרגיש שווה ובעל ערך בעיני עצמו ובעיני הסובבים אותו. יותר מכל הוא זקוק לאהבה, לעידוד ולתמיכה שלכם. הוא רוצה שתכבדו, תקשיבו ותקבלו אותו כמו שהוא - יהיו הישגיו אשר יהיו.
3. חפשו את התחומים בהם הילד כן מצליח, העצימו את התכונות והכישורים המיוחדים שלו. זכרו שלעומת מרבית הילדים ב"קבוצת השווים" - ילדכם נאלץ להשקיע הרבה יותר מאמצים על מנת להתמודד עם קשייו, ולהיות "כמו כולם". גם הוא רוצה להצליח ולענות על הציפיות שלכם ממנו.
4. שתפו פעולה עם הצוות החינוכי. בקשו דיווח ומעקב רצוף. זכרו שעובדי ההוראה רובם ככולם שואפים לקדם את הילדים ולהיטיב עימם. בידיהם יש מידע משמעותי אודות התנהלות הילד בקבוצת השווים.
5. היוועצו והיעזרו בכל הסובבים אתכם: משפחה מורחבת, חברים ומכרים, גופים ציבוריים, גורמים בקהילה, אנשי מקצוע, וכ"ו. דאגו "למלא מצברים", "לתדלק" ו"לפרגן" גם לעצמכם.
6. התחילו לטפל בקושי בעודו קטן. ככל שנתעלם מסימני האזהרה - גדלים הסיכויים שהפער יגדל. במרבית המקרים (בדומה לכאב שיניים..) ההתעלמות מקשייו של הילד אינה מעלימה אותם.

קושי ותסכול יכולים להיות אתגר ומנוף להצלחה!