אימון אישי (קאוצ'ינג) טלפוני או בזום

כן. אפשר לעבור אימון אישי בשיחת זום או בטלפון מהבית.

אימון אישי (קאוצ'ינג) בזום או בטלפון קווי כמוהו כפגישת אימון רגילה.

מתאמנים ומאמנים רבים מגלים, שבאימון הטלפוני ניתן לקיים אימון "נקי" ולהיות בהוויה אימונית לא פחות מאשר בפגישת פנים אל פנים.

עם זאת, אימון אישי טלפוני או בזום מחייב היערכות והקפדה יתרה על מספר כללים שמטרתם להבטיח מרחב טיפולי מוגן, ולוודא שתשומת הלב של המאמן והמתאמן תהא נתונה כל כולה לשיחה:

מה נדרש מהמתאמן בפגישת אימון אישי טלפונית?

על מנת שהמתאמן יפיק את המרב מפגישת אימון אישי המתקיימת באמצעות זום או בטלפון עליו להתייחס אליה בכובד ראש, ולהיערך אליה באותה מידה שהיה נערך לפגישת אימון פנים אל פנים. לדוגמא:

• להתכונן לשיחת האימון מבחינה רגשית ומנטלית כאחד: להגדיר את נושא הפגישה והמטרות שלה, לרענן את התכנים והתובנות שהפיק מפגישות אימון קודמות, לבצע מטלות שלקח על עצמו, וכ"ו.
• להתכונן לשיחה בצורה מעשית במטרה לשמור על הוויה אימונית למרות שהמסך מפריד בינו לבין המאמן: לעמוד בלוח הזמנים שנקבע, לוודא שאיכות קו הטלפון טובה (מומלץ טלפון קווי ולא סלולרי!), ליצור מרחב פיזי המאפשר ריכוז מרבי, לדאוג לכלי כתיבה בהישג יד, למזער הפרעות של גירויים מסיחים בעזרת ישיבה במקום אחד - מבלי להסתובב עם הטלפון בחלל הבית, למנוע מקורות רעש של ילדים, טלוויזיה, רדיו, קולות רחוב, טלפון, וכ"ו.
• לדפוסי התקשורת בין המאמן למתאמן ישנה השפעה משמעותית על הליך האימון, קל וחומר במקרים בהם אין קשר - עין. באימון טלפוני חשוב שהמתאמן יבטא את עצמו בצורה גלויה ואותנטית, יקפיד על קול רם וברור על מנת לוודא שהמאמן שומע היטב, מבין את דבריו ויורד לסוף דעתו.

מה נדרש מהמאמן באימון אישי בטלפון?

• לשלב ההכרות עם המתאמן, ביסוס "הברית הטיפולית" ובירור החזון האישי שלו ישנה השפעה משמעותית על יחסי האמון ומערך היחסים שיתפתח בין המאמן למתאמן. יתרה מכך: העדר קשר - עין, המיקוד במסך, מידת השליטה במדיה, וכ"ו, עלולים לצמצם את תשומת הלב למסרים בלתי מילוליים כמו שפת גוף, הבעות פנים, שינויים בתנוחה וכ"ו. לפיכך את שלב ההכרות, ביסוס הקשר האישי ומיפוי התשתיות הערכיות של המתאמן (בין 4 - 2 מפגשים) מומלץ לקיים במפגש פנים אל פנים ולא בזום.
• לפני מועד השיחה נדרשת מהמאמן הכנה רגשית ומנטלית לשיחה, כמו - קריאת ספרות מקצועית רלוונטית, עיון בתיק האישי של המתאמן, פניות מעיסוקים אחרים, וכ"ו.
• המאמן נדרש לגלות מודעות ורגישות גבוהה לתחושות ולצרכים האישיים של המתאמן תוך מתן אפשרות לבטא את הקשיים. כך, למשל, רצוי להתייחס ל"מפגש" הטלפוני ולאפשר למתאמן להביע את הרגשתו ועמדתו בעזרת שיקוף ושאלה רלוונטית, כמו: "הנה אנחנו בפעם הראשונה בזום / בטלפון. איך זה מרגיש לך?". בעקבות התיאור ניתן לשאול את המתאמן מה יכול להקל עליו, והאם יש משהו שהיה רוצה לבקש. בנוסף, גם לקראת סיום השיחה רצוי לשאול את המתאמן איך הייתה החוויה.
• מתפקידו של המאמן להקפיד הקפדה יתרה על פרטיותו וחסיון המידע של המתאמן כפי שמוטל עליו במפגש פנים אל פנים. עליו לוודא שהשיחה מתקיימת אך ורק בינו לבין המתאמן בלא נוכחות של אדם אחר, ובלא שמישהו מלבדם יכול להקשיב לשיחה. בנוסף, עליו להבהיר למתאמן שחובת שמירת הסודיות מתקיימת בכל מקרה.
• על המאמן מוטלת החובה ליצור מרחב אימוני (setting) שיאפשר שמירה על הוויה אימונית ומקצועית על אף העובדה שאין קשר - עין בינו לבין המתאמן. עליו להבין שהשימוש בזום או בטלפון עלול לפגוע במידע שניתן היה לקבל במפגש פנים אל פנים עם חשיפה לשפת גוף, כמו - חיוך, מבט, הנהון, תנועה, וכ"ו. לפיכך עליו לחדד את החושים, למקד קשב בצורה מיטבית ולהימנע מהסחות כלשהן. כך למשל, עליו להיות ערני יותר לגוונים בקול, לתזוזות ולמחוות גופניות. עליו לוודא שהמסר שברצונו לשדר למתאמן אכן מובן וברור, להימנע מרעשים וקולות מסיחים, כמו - משחק בעט, הקשה על השולחן, וכ"ו.

• על המאמן להיות מודע לעובדה שבשיחה טלפונית יש צורך בעידוד יותר מאשר בשיחה פנים אל פנים.
• גם באימון טלפוני המאמן נדרש להכיל מצבי שקט ושתיקה של המתאמן מתוך הנחה שמצבים אלה מהווים חלק מתהליך חשיבה ולמידה.  
• מצבי תקיעות מזמנים את המאמן להפעיל יצירתיות, לאתגר ולעשות שימוש במגוון כלי השלכה, מטאפורות, אמצעי הבעה ופורקן על מנת להתמודד עם תקיעות. כך למשל, גם בזום וגם בשיחה טלפונית ניתן לבקש מהמתאמן לקום, לעבור מקום, וכ"ו, וכן, גם המאמן יכול לזוז פיזית על מנת לאפשר לעצמו גמישות בשיחה.

"הקשר האינטימי עם הזולת לעולם יפה הוא לבריאות" (ארווין ד' יאלום).