נלסון מנדלה: הפחד העמוק ביותר שלנו

כה אמרו חכמים: "יום אחד, במבט לאחור, פתאום יכה בך כי השנים של המאבק היו היפות ביותר" - זיגמונד פרויד במכתב ששלח לקרל יונג בתאריך 19.9.1907

נלסון מנדלה: הפחד העמוק ביותר שלנו

הפחד העמוק ביותר שלנו אינו מפני חוסר היכולת.

הפחד העמוק ביותר שלנו הוא הידיעה שעוצמתנו אינה ניתנת למדידה.

האור, ולא הצד האפל שבנו - הוא שמעורר בנו חרדות.

כל אחד שואל את עצמו

מי אני שאוכל להרשות לעצמי להיות כל כך מבריק, מקסים, מוכשר ומאושר.

למעשה, מי אתה שתרשה לעצמך לא להיות כזה?

אנחנו ילדים של אלוהים!

כשאנחנו בוחרים לשחק את המשחק בקטן, אנחנו לא משרתים את העולם.

אין שום דבר נאור או מואר בצמצום האישיות שלנו רק כדי שאחרים ירגישו נוח בחברתנו.

נולדנו כדי לממש את הקסם האלוהי הגלום בנו,

הוא לא גלום רק בחלק מאיתנו. כל אחד נושא את הקסם הזה בתוכו.

כאשר אנו מרשים לאור הפנימי שלנו לזרוח,

באופן בלתי מודע אנחנו מאפשרים לאחרים לעשות את אותו הדבר.

כאשר אנחנו משתחררים מהפחדים שלנו - הנוכחות שלנו משחררת אחרים.

(נלסון מנדלה היה נשיא דרום אפריקה לשעבר, ממנהיגי המאבק נגד משטר האפרטהייד)

"עץ הצרות" - סיפור עממי על הורות ומשפחה:

לפני הרבה זמן, כשעסקתי בשיפוץ של בית החווה הישן שלי, נזקקתי לשירותיו של אינסטלטור שיטפל בכל ענייני הצנרת של הבית. הזמנתי, והגיע בחור רציני ואחראי.

אחרי שסיים את יום העבודה הראשון שלו, שהיה יום קשה ומתיש, יצא אל האוטו שלו וראה שיש לו פנצ'ר.

"וואו, זה בדיוק מה שהוא צריך עכשיו" - חשבתי בליבי. "אחרי יום כזה הוא עוד צריך לתקן פנצ'ר".. אבל הוא עשה את זה בצ'יק צ'ק, וכשסיים, נופף לי בידו לשלום, ונכנס לתא הנהג של הטנדר שלו.

ואז הוא ניסה להתניע את הרכב שלו ו.. – כלום: המנוע שבק חיים.

"מה עוד יכול לקרות?" – חשבתי, "איזה חוסר מזל".. הרגשתי ממש לא נעים בשבילו.
מיד הצעתי לו טרמפ הביתה.

כשהגענו אליו הביתה הוא הזמין אותי להיכנס ולהכיר את המשפחה שלו.

בעודנו פוסעים לעבר דלת הכניסה של הבית, הוא עצר לרגע ליד עץ קטן בצד השביל, ונגע בקצות העלים שלו בשתי ידיו.

על מפתן הבית, שנייה לפני שפתח את הדלת, חל באיש שינוי מדהים:

פניו המיוגעות אורו בחיוך רחב ושמח, הוא חיבק את שני ילדיו והניף אותם באוויר בעליצות, ונתן נשיקה אוהבת לאשתו. לא יאומן איך שהאיש הזה, למרות יום העבודה המטורף שהיה לו, נמלא כל כך הרבה חיוניות ומרץ ושמחה כשנכנס הביתה.

בתום הביקור, לאחר שביליתי במחיצתם שעה נעימה, הוא ליווה אותי החוצה אל מכוניתי.

עברנו ליד העץ שבצד השביל, והייתי כל כך סקרן שלא יכולתי להתאפק, ושאלתי אותו מה זה היה הקטע עם העץ.

"אה, זה מאד פשוט" - ענה לי: "העץ הזה הוא עץ הצרות שלי. אני יודע שבסוג העבודה שלי זה בלתי נמנע שיהיו לי צרות ובעיות וקשיים. אבל דבר אחד בטוח: הצרות האלו לא שייכות למשפחה שלי, לאשתי ולילדיי.

לכן, כשאני בא הביתה, אני פשוט תולה את כל הצרות של אותו יום על העץ, ומבקש מאלוהים שיטפל לי בהן. ואז, למחרת בבוקר, כשאני יוצא מהבית, אני ניגש לעץ, ולוקח מעליו את הצרות שנשארו שם. ואתה יודע מה, ממש מפליא, אבל כשאני ניגש לעץ בבוקר להוריד את הצרות ממנו, תמיד - תמיד יש עליו הרבה פחות צרות ממה שזכרתי שתליתי שם בלילה הקודם.

אני אדם חזק, אבל מידי פעם הייתי רוצה שמישהו ייקח לי את היד, ויגיד לי שהכל הולך להיות בסדר (מקור לא ידוע).

פרסומים נוספים:

המלצות לקוחות על כרמית אלון:
"אני מכירה את כרמית הן כאשת מקצוע בגנים לחינוך מיוחד והן כמאמנת אישית ובעבודתה מול ילדים בעלי קשיים שונים. נתינה ללא קץ, חום אנושי, סופר מקצועיות, יושרה, יכולת מיקוד והכוונה הם מהמעט שניתן לתאר באמצעותם את כרמית. למדתי ממנה רבות, היא מאד סייעה לי מבחינות רבות ובזכותה דברים החלו להשתנות ולנוע לכיוונים חיוביים של צמיחה והתפתחות. אישה מדהימה, צנועה ואיכותית!! ממליצה מכל הלב לכל מי שמחפשת אשת מקצוע רצינית!". (דירוג: 5 מתוך 5).
אירית ס.
אירית ס.

יצירת קשר

אני כאן כדי לסייע! תאמו פגישת תובנות עם כרמית אלון, ללא כל התחייבות מצידכם.