מה זה ההפרעה הזו - "הפרעת קשב וריכוז"?

על קו הרצף שבין תת - פעילות לפעילות יתר:

מרבית האוכלוסייה נמצאת בטווח ה"נורמה" של קו הרצף שנע בין תת פעילות לבין עודף פעילות (היפר - אקיביות): טווח ה"נורמה" מתבטא ברמת פעילות ממוצעת ובאיזון בין העדר פעילות לעודף פעילות על פי הנסיבות, העיתוי והרלוונטיות למתרחש.

התפלגות זו נכונה גם ביחס לתפקודי הקשב: אצל מרבית האוכלוסיה קיים איזון בין יכולת גבוהה להתרכז ולמקד קשב בהתאם לנסיבות, לעיתוי ומידת ההקשר למתרחש - לעומת טווח ריכוז קצר מאד, מוסחות גבוהה ויכולת נמוכה במיקוד קשב וחשיבה.

תיאור והגדרה:

הפרעת קשב היא הפרעה נוירו – התפתחותית שקיימת בקרב כ 10% - 7% מהאוכלוסייה. ההפרעה מתפתחת בחמש שנות החיים הראשונות, וניתן לזהות אותה בכל שכבות הגיל מכיוון שהיא אינה דועכת במהלך השנים. כיום ישנם יותר ויותר ממצאים שמצביעים על העברה גנטית – תורשתית של תפקודי הקשב, בד בבד עם השפעות סביבתיות, כמו דרכי חינוך ואווירה משפחתית.

התסמינים הבולטים של ההפרעה הם קשיים במיקוד קשב וריכוז, מוסחות גבוהה, פעלתנות יתר ואימפולסיביות. תסמינים אלה משפיעים על כל תחומי החיים, ועלולים להפריע לתפקוד היומיומי של היחיד, כמו על יכולתו לטפל ולדאוג לעצמו, על תפקודי הלמידה שלו, על תפקודו במקום העבודה ועל היחסים הבין אישיים שלו עם הסובבים אותו.

תפקודם של רבים מהילדים והמבוגרים בעלי הפרעת קשב וריכוז (A.D.H.D או A.D.D) מצביע על קושי באיזון בין פעילות יתר לתת פעילות, ונטייה להיות בקצוות של קו הרצף: חלקם מבטאים תת פעילות וחלקם עודף פעילות. במטלה אחת הם מתקשים להתרכז ולו לזמן קצר, ובמטלה אחרת הם מרוכזים יתר על המידה. בחלק מהמטלות הם ערניים מדי וקשובים לכל רחש פנימי או חיצוני, רלוונטי למטלה או מנותק ממנה, ובמטלות אחרות הם מתקשים להקשיב או להתרכז לאורך זמן.

חשיבותם של תפקודי הקשב בתהליך הלמידה:

תפקודי הקשב חיוניים לצורך למידה, ולכן, התסמינים השונים עלולים לפגוע בכל אחד מהשלבים של תהליך הלמידה:

בשלב הקלט הם עלולים לעכב או למנוע מהלומד לשים לב לגירויים השונים שמתקבלים בעזרת מערכת החושים. כך למשל, לומד עם מוסחות גבוהה עלול לא להבחין בהבדל הדק שבין סימן הפלוס לסימן המינוס, או בין הריבוע למלבן, לא לשים לב שהמורה כבר הקריאה שאלה חדשה, או לא להרגיש שהחבר נתן לו סימן שהוא רוצה לספר לו דבר מה.

בשלב העיבוד הלומד יתקשה לאחסן את המידע בזיכרון, ואם כבר איחסן אותו - הוא יתקשה לארגן ולמיין אותו על פי נושאים על מנת שיוכל להשתמש בו ביעילות, יתקשה להשוות בינו לבין ידע קודם, או לצרף אותו למידע אחר שכבר רכש באותו תחום דעת.

כך למשל, ילד שכבר יודע לזהות את הצורות ההנדסיות, עלול לא להצליח במשימה מכוונת שדורשת מיון של מגוון חפצים רק על פי הצורה, אלא ימשיך להתייחס לצבע או לגודל החפץ - אף שהם אינם רלוונטיים לנושא הצורות ההנדסיות. ילד עם אימפולסיביות גבוהה שמשחק במשחק הזיכרון, יתקשה לתכנן ולהסיק מסקנות: הוא יהפוך שוב ושוב את אותם הקלפים שכבר הפך קודם, וזאת למרות שהוא כבר יודע שהם אינם זהים. לעיתים קרובות הוא זוכר מה מצויר על כל אחד מהקלפים, אך הוא אינו מסיק מסקנה לפיה מוטב לנסות קלפים אחרים כדי להרוויח זוג. היה והילד גם מתקשה לווסת את תגובותיו ו/או מתקשה לשאת את ההפסד, הוא יתפרץ בזעם, ויתנגד להמשיך במשחק כי החבר שלידו זוכה במרבית הזוגות, וכך ההפרעה מחבלת גם במעמדו החברתי.

בשלב הפלט הלומד יתקשה לשלוף את הידע שרכש בעיתוי הנכון, בצורה מיטבית, עניינית וממוקדת. כך למשל, תלמיד עם מוסחות גבוהה עלול לעבור מנושא לנושא באופן אסוציאטיבי - רק כי נזכר פתאום במשהו שקרה לו לפני שנה. התנועה המתמדת עלולה לפגוע במובנות הדיבור שלו או למנוע ממנו לתכנן ולארגן את המסר המילולי שלו במשפטים ברורים ושלמים. הוא יקבל תוצאה שגויה בתרגילי חיבור וחיסור במאונך - למרות שהוא כבר יודע כיצד פותרים אותם, אך יטעה בהבחנה בין סימני החשבון או יתבלבל בכתיבת הספרות במיקום הנכון.

על רקע זה הפרעת הקשב והריכוז מסווגת כיום כאחת מלקויות הלמידה. סיווג ההפרעה כלקות למידה משקף את ההנחה, שקשיי הקשב בהכרח יחבלו גם ביכולת הקלט, העיבוד והפלט של תהליך הלמידה, הגם שחלק ניכר מתלמידים אלה סובלים מלקויות למידה נוספות שפוגועות ביכולתם לרכוש ידע בתחום החשבון, הקריאה והכתיבה.

סימני הזיהוי של הפרעת קשב וריכוז - A.D.D או A.D.H.D

כישורים ותחומי חוזק נפוצים בקרב ילדים ומבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז:

• חשיבה מקורית, ספונטניות, יצירתיות גבוהה, חוש הומור ודמיון מפותח.
• תחומי עניין מגוונים, שנינות וסקרנות גבוהה.
• כישורים אומנותיים לצד יכולת הנאה והבעה בתחומי אומנות שונים, כמו מוזיקה, דרמה, ציור, פיסול, ריקוד, כתיבה יוצרת, וכ"ו.
• יכולות טובות בפעילות ספורטיבית על גווניה השונים.
• אופטימיות, קלילות, זרימה, גמישות.
• אומץ לב, תושייה, יכולת טובה בפתרון בעיות יומיומיות.
• ענווה וצניעות יתרה במקביל לחוש צדק מפותח.
• מחויבות ונטייה לרצות דמויות משמעותיות שמצליחות לבסס קשר אישי מיטיב.

קשיים שכיחים בקרב ילדים עם הפרעת קשב וריכוז:

• רבים מהילדים הסובלים מקשיים בתפקודי קשב וריכוז נזקקים לתיווך, לעזרה ולהתערבות טיפולית בתחומי ההתפתחות השונים על מנת להתגבר על הקשיים ולבטא את היכולות שלהם בצורה מיטבית. סוגי העזרה מגוונים ובין היתר כוללים עיצוב התנהגות, אימון אישי, טיפול רגשי, תרפיה, טיפול תרופתי, ועוד.
• חלק ניכר מהתלמידים עם קשיי קשב נזקקים להוראה מותאמת ומקדמת על רקע קשיי למידה וליקויי למידה שונים, כמו קשיים במעקב וזכירת החומר הנלמד, ברכישת קריאה, כתיבה וחשבון, בארגון מילולי, ברכישת כישורי שפה ודיבור, ועוד.
• תנודות במצבי הרוח ואימפולסיביות (לעיתים תוך התעלמות ממצבי סיכון) על רקע קשיים בסינון גירויים פנימיים ו/או חיצוניים, וביכולת לתכנן, לווסת ולשלוט בתחושות, ברגשות, בתנועות ובתגובות.
• קושי בחיזוי העתיד ו/או בהבנה של יחסי סיבה – תוצאה ותכלית, בהבחנה בין טפל לעיקר, בהגדרת מטרות, בתכנון ובקביעת סדר עדיפויות.
• דחיינות, קושי להתמיד ונטייה לבצע מטלות ב"רגע האחרון".
• קושי בניהול זמן ובעמידה בלוח זמנים.
• קושי בסדר וארגון.
• קושי ביחסים וכישורים חברתיים ובשימור קשרים בין אישיים על רקע שיבושים בקשב ובדפוסי התקשורת, שמחבלים ביכולת לזהות, להבין וליישם את הקודים החברתיים.
• תחושת מסוגלות ודימוי עצמי ירודים בהשוואה לרמת היכולות והכישורים האישיים.
• תנודות קוטביות ביכולת ההסתגלות: לעיתים ניכרת "תקיעות" וקושי במעבר מנושא לנושא או ממקצוע למקצוע, בהסתגלות למסגרת חדשה, לדמויות בלתי מוכרות או לשינויים בלתי צפויים בסדר היום, ולעיתים ההסתגלות כל כך מידית ומהירה, עד כי נדמה שהילד כלל לא הבחין בשינוי.
• הפרעות בשינה ו/או בהשכמה, הפרעות אכילה, קושי בגמילה ושליטה בסוגרים, מחשבות טורדניות ונטייה להתמכרויות.

חשוב להדגיש שהמידע אינו מהווה תחליף לאבחנה רפואית מקיפה ומקצועית.