זמן? אבל אין לי זמן...

ניהול זמן: "אין לי זמן", "אני לא עומד בקצב", "הזמן יעשה את שלו", "הלוואי והיה לי יותר זמן" - מה זה אומר עלינו? איך מנהלים את הזמן בצורה מיטבית?

אדם בחייו, יהודה עמיחי

אדם בחייו - אין לו זמן שיהיה לו זמן לכל,

ואין לו עת - שתהיה לו עת לכל חפץ.

קהלת לא צדק כשאמר כך.

אדם צריך לשנוא ולאהוב בבת אחת.

אדם בחייו אין לו זמן.

כשהוא מאבד - הוא מחפש, כשהוא מוצא - הוא שוכח,

כשהוא שוכח - הוא אוהב, וכשהוא אוהב - הוא מתחיל לשכוח.

בעלות על הזמן שלנו

יכולת ניהול זמן עשויה לרמוז על השקפת עולמו של היחיד, על מערך היחסים שלו עם הסובבים אותו, ועל יכולתו לנהל את עצמו.

רבים מאיתנו מתקשים לקחת "בעלות" על הזמן למרות מרכזיותו בחיינו, ובחיי אורגניזמים אחרים. תלונות והיגדים כמו "אין לי זמן", "אני לא עומד בקצב", "הזמן יעשה את שלו", "מה שלא יעשה השכל יעשה הזמן", "הלוואי והיה לי יותר זמן", "חבל על הזמן", וכ"ו - משקפים גם את תפיסתו הסובייקטיבית של הדובר - ביחס לממד הזמן.

מה חשוב לי?

מיפוי הערכים האישיים של המתאמן, זיהוי חזונו האישי, בירור השאיפות והמטרות שברצונו לממש הם שלב הפתיחה של כל תהליך אימון. מיפוי זה מבהיר למתאמן מה חשוב לו בחייו - במטרה להניע אותו לפעולה יזומה, לפנות מקום, להקדיש זמן ולהקצות כוחות לדברים שבאמת חשובים לו.

זיהוי הנחות היסוד, שהן חלק מ"ספר החוקים האישי" של היחיד, יחד עם זיהוי הקולות של חסמי השינוי - שמונעים תנועה והתקדמות בטענה ש"אין לי זמן", במקביל לחקר הטיעונים אודות מגבלות הזמן, עשויים לחשוף את הגורמים שמפעילים אותו, כמו אמונות, הנחות יסוד, חוויות מהעבר, וכ"ו.

בירור זה כולל מיפוי של "עוגת חיי" - כיצד היחיד מחלק את זמנו, וכמה זמן הוא מקדיש לעיסוקיו השונים. לאחר מיפוי המצב המצוי, המתאמן מוזמן להציג גם את המצב הרצוי מבחינתו, במטרה לממש את המטרה המרכזית של תהליך האימון האישי, והיא - צמצום הפער בין הרצוי למצוי.

בשלב בירור העמדות של המתאמן ביחס לנושא הזמן נגלה לא פעם, שאת העיסוקים ה"חשובים" בעיניו הוא מוסיף ל"עוגת חיי" הרצויה, בעוד ש"עוגת חיי" המצויה כוללת עיסוקים דחופים - אך לא בהכרח חשובים. זאת ועוד: במקרים רבים נגלה ש"חסמי השינוי" הם גם אלה שמדובבים את המתאמן להקדיש את מרבית זמנו לעיסוקים הדחופים.

חשוב לעומת דחוף:

חשוב מזמן יוזמה ופעולה פרו - אקטיבית (nice to have), מעצים את המודעות, מייצר אנרגיה, מרחיב את אפשרויות הבחירה, ונותן משמעות לחיים.

דחוף משקף גירוי שמחייב תגובה ר - אקטיבית (must to have), משתלט על חיי האדם, גוזל זמן יקר, ומצמצם את האנרגיה לנושאים החשובים.

ההבחנה בין הנושאים והיעדים החשובים לנו בחיים, ובמערכות היחסים שלנו עם עצמנו ועם הסובבים אותנו, לבין הנושאים הדחופים שמתרחשים בחיינו, עשויה להמריץ אותנו ליזום ולפנות זמן לדברים החשובים לנו.

אנשים פרגמטיים ממעטים לעסוק בבעיות - אלא עוסקים בזיהוי וחיפוש הזדמנויות, מתוך הנחה, שדברים חשובים יזומים מניבים תוצאות. מנגד, אנשים עם נטייה כפייתית ממלאים את חייהם בעיסוק בנושאים דחופים - אך לא בהכרח חשובים. עיסוק יתר בנושאים הדחופים מגביר את הנטייה לדחות ו/או להגביל את מימוש הנושאים החשובים.

מודל דחוף - חשוב מבחין בין 4 סוגי תרחישים ועיסוקים:

  1. תרחיש חשוב ודחוף כאחד: מצבי חירום, משבר, מצוקה וכ"ו, אשר במרבית המקרים גורמים לשחיקה ואינם תורמים לצמיחה.
  2. תרחיש חשוב ולא דחוף: יציאה מאזור הנוחות תוך הרחבת האחריות האישית ויכולת הניהול העצמי, חיים על פי החזון, הייעוד והערכים האישיים שתורמים לצמצום משברים, ולטיפוח מערכות יחסים.
  3. תרחיש דחוף אך לא חשוב: מטלות, הפרעות טלפוניות, דוא"ל וכ"ו, שגורמים להפסקת הפעילות באופן מידי, לעיתים מזמנים את האדם לדבר בשפה קורבנית, בליווי טענה שאין לו פנאי לדברים חשובים - כיוון שהוא עסוק בדברים החשובים לזולת ולא לו - לעצמו.
  4. תרחיש לא דחוף ולא חשוב: שיחות סתם, בזבוזי זמן, הנאות מזדמנות, עיסוק בדברים שהם לקראת עשיית החשוב או היענות לקריאת עזרה של האחר.

תרגילים ושאלות להעמקת המודעות:

  • תאר לוח זמנים של שבוע בחייך, 7 ימים, סך הכל –168 שעות שבועיות. חשב כמה זמן אתה מקדיש בשבוע לכל אחת מהפעולות הבאות, ולאחר מכן סכם את כמות הזמן שאתה זקוק לה על מנת לקיים את כל הפעולות. בשלב הבא, חשב את ההפרש בין כמות השעות המצויה (168 שעות), לבין כמות השעות שאתה זקוק לה על מנת שתוכל לבצע את הפעולות.

עיין בתרשים שקבלת ובדוק מאיזה מקום אתה פועל, וכיצד אתה מחלק את הזמן שעומד לרשותך:  כמה זמן אתה מקדיש לדברים החשובים, וכמה זמן אתה מקדיש לדברים הדחופים? אם היתרה חיובית - במה תרצה למלא אותה? אם היתרה שלילית - מה אתה מסיק מכך? מה תוכל ו/או תרצה לצמצם?

פעולות לדוגמה: שנת לילה + שנת צהרים, ארוחות, מקלחת, לבוש, טיפוח עצמי, עבודה, לימודים, קניות, עבודות בית, משפחה, יחסים עם בני הזוג, ילדים, משפחה מורחבת, אירוח, ביקורים,  קשרים חברתיים, תרומה לקהילה, תחביבים, שעות פנאי, ספורט, טלוויזיה...

  • מה הם הנושאים החשובים בחייך (ה"אבנים הכבדות")? איזה "אבן גדולה" - נושא חשוב תרצה להוסיף ל"מיכל החיים" שלך?
  • מה יקרה אם לא תעשה היום את הפעולות הדחופות?
  • סקור את לוח הזמנים שלך בחודש הקודם, והבחן בין הנושאים החשובים לבין הנושאים הדחופים שהיו בו. איזה נפח מהזמן תפסו האירועים הדחופים בהשוואה לנפח הזמן שהקדשת לאירועים החשובים? 
  • ציין דברים ש"שכחת מהם" וויתרת עליהם עם הזמן.
  • נסה לתכנן את לוח הזמנים של החודש הבא כך שתשבץ בו תחילה את הנושאים החשובים, ורק לאחר מכן הוסף את הנושאים הדחופים.
  • בתגובה להיגד – אין לי זמן: למה אתה מקדיש ומפנה זמן בחייך?, לְמָּה כן יש לך זמן?, מי אתה מול ממד הזמן?, איזו פעולה יכולה לגרום להשפעה חיובית, להבדל משמעותי בחייך, לקדם אותך למימוש החזון ולדרך בה אתה רוצה לחיות - אם תוסיף אותה ללוח הזמנים שלך או לאחד הפלחים בגלגל החיים?, באיזו תדירות פעילות זו צריכה להתקיים? – אחת ליום? אחת לשבוע? אחת לחודש?

פרסומים נוספים:

המלצות לקוחות על כרמית אלון:
"אני חושב שבעיקר למדתי לעשות סדר עדיפויות ולהיות מודע למה שחשוב לי להקנות לילדים. המודעות הזו גרמה לי להתעסק בעיקר, במה שבאמת חשוב ועקרוני לי בלי לבזבז את כל האנרגיות והזמן שלי על דברים טיפשיים".
הורה לילד
הורה לילד

יצירת קשר

אני כאן כדי לסייע! תאמו פגישת תובנות עם כרמית אלון, ללא כל התחייבות מצידכם.