מה עושים עם "משעמם לי"?

"משעמם לי: מי מההורים לא מכיר את התלונה הזו? מי לא שאל את עצמו כיצד להגיב לתלונה הזו? האמנם משעמם לי הוא איתות לבעיה, סבל או מצוקה של הילד?

מצוקה או תחושה טבעית?

הורים ומבוגרים רבים תופסים את השעמום של הילד כאיתות לבעיה שעליהם לפתור על מנת למזער סבל ומצוקה של הילד. יתרה מכך: העדר פעולה קונקרטית או עשייה ממשית של הילד עלול לעורר סימני שאלה, ולהיתפס בעיני המבוגר כדבר שלילי, מלחיץ ומדאיג.

אלא ששעמום הוא תחושה טבעית בדיוק כמו תחושות של בלבול, סקרנות, עייפות או צמא שאנחנו חווים, ואיתן אנחנו לומדים להתמודד במהלך החיים.

9 כללים שיכולים לעזור בהתמודדות עם "משעמם לי":

  1. הורה שלוקח על עצמו את תפקיד ה"מושיע" בהפגת השעמום מפחית את תחושת המסוגלות של הילד, ואת יכולתו לקחת אחריות פעילה בהתמודדות עם מצבי חיים שונים. מנגד, ההתמודדות של הילד עם השעמום בכוחות עצמו היא אתגר התפתחותי שעוזר לו לפתח עצמאות ואחריות אישית. הוא לומד להעסיק את עצמו בכוחות עצמו תוך השלמה עם גבולות והרגלים שהם חלק מחוקי החיים. ההתמודדות הזו מפחיתה את התלות בכם, בזולת ו/או בגירויים בלתי פוסקים. היא אפילו מזמנת פעולות חקר, יצירתיות ודמיון.
  2. ילדים ומבוגרים זקוקים להפוגה מעשייה, להיות קצת לבד עם עצמם, להקשיב לרחשי ליבם. פסק הזמן מאפשר להם ליהנות משקט, להירגע, להרפות, להרהר. ה"לבד" הזה מקדם את המודעות העצמית של הילד לעצמו, ומאפשר לו לזהות מה מרגיע אותו, מה מושך ומעורר בו עניין, ומה מאיים ומרתיע אותו.
  3. במקביל להתפתחות הרגשית השעמום תורם להתפתחות השכלית של הילד. הוא מניע אותו לחפש עיסוקים ואפיקי עניין שונים תוך ביטויים של יוזמה, חשיבה רב כיוונית, מקוריות, חוש הומור ופתרון בעיות.
  4. הימנעו מתגובת שרשרת שמקורה ברגשות אשמה שלכם.
  5. הפחיתו הצעות לפתרונות אינסטינקט כמו "שחק ב..", "לך ל..", וכ"ו. בהרבה מאד מקרים הילד יגיב אליהם בביטול וחוסר עניין, ואם הוא "עושה טובה", ומקבל את ההצעה אזי כעבור זמן קצר הוא מעצים את "משעמם לי" בעזרת נדנוד, כעס, בכי, חוסר שקט, וכ"ו.
  6. צמצמו את המאמצים שלכם לשעשע את הילד או ניסיונות למלא תפקיד של צוות הווי ובידור.
  7. עשו הבחנה בין המציאות בפועל לבין הפרשנות והאסוציאציות האישיות שלכם ביחס לשעמום. זכרו ששעמום אינו בהכרח מצוקה, בדידות או בטלה.
  8. בדקו ועקבו אם "משעמם לי" מגיע כתגובה כמעט אוטומטית לפעילות ספציפית או למטלה שהילד נדרש לבצע, כמו שיעורי בית או פעילות מכוונת שדורשת מיקוד ומאמץ. תופתעו לגלות כמה פעמים הילדים מחליפים את ההיגד "קשה לי" בהיגד "משעמם לי".
  9. מה כן לעשות? החזירו את ה"כדור" לילד בהיגדים כמו "אז מה אתה מציע?", "מה לדעתך אפשר לעשות?", וכ"ו. סביר להניח שתקבלו תשובה בסגנון של "לא יודע". קחו נשימה, ותוסיפו מסר לפיו "אני סומך עליך שתמצא מה לעשות". במרבית המקרים הילד יוזם ומוצא פתרון שעה שהמבוגר אינו מתגייס לפעולה.

פרסומים נוספים:

המלצות לקוחות על כרמית אלון:
"אני מכירה את כרמית הן כאשת מקצוע בגנים לחינוך מיוחד והן כמאמנת אישית ובעבודתה מול ילדים בעלי קשיים שונים. נתינה ללא קץ, חום אנושי, סופר מקצועיות, יושרה, יכולת מיקוד והכוונה הם מהמעט שניתן לתאר באמצעותם את כרמית. למדתי ממנה רבות, היא מאד סייעה לי מבחינות רבות ובזכותה דברים החלו להשתנות ולנוע לכיוונים חיוביים של צמיחה והתפתחות. אישה מדהימה, צנועה ואיכותית!! ממליצה מכל הלב לכל מי שמחפשת אשת מקצוע רצינית!". (דירוג: 5 מתוך 5).
אירית ס.
אירית ס.

יצירת קשר

אני כאן כדי לסייע! תאמו פגישת תובנות עם כרמית אלון, ללא כל התחייבות מצידכם.