משימה דידקטית - מכוונת בגיל הרך

מה ההבדל בין משימה מכוונת לבין פעילות חופשית?

המושג פעילות דידקטית מאגד בתוכו מגוון רחב של התנסויות שמטרתן ללמד, להקנות ידע, לתרגל מיומנות ולפתח יכולות. ההתנסויות והמשימות המכוונות זכו למגוון כינויים שבמקרים רבים מתארים את אמצעי העזר, הכלי שבעזרתו מנסים ללמד, ו/או את התנאים והמקום בו מתכוונים ללמד. למשל: "משחקי שולחן", "דפי עבודה", "משחקי חשיבה", "משחקי קופסה", "משחקים שקטים", "משחקים דידקטיים", ועוד. המכנה המשותף לכל ההתנסויות הלימודיות הללו הוא העובדה, שיש לבצע אותן על פי הוראות חיצוניות הניתנות בכתב או בעל פה.

ישנן משימות מכוונות עם הוראות סגורות וחוקים ברורים, וישנן משימות המשלבות הוראות לצד חופש בחירה ברמה כזו או אחרת. לדוגמא: משחקי מסלול מחייבים אותנו להישאר "על המסלול": להמתין בתור, לזרוק קביה ולפעול בהתאם לכמות / לכיוון או למטלה שיצאה, להשלים עם ניצחון של משתתף אחר, וכ"ו. מנגד, במטלה כמו מילוי שטח למשל, ההוראה היא לצבוע כל חלק בצבע אחר מבלי לגלוש לתחום אחר, ועם זאת, הילד חופשי לבחור באיזה צבע יצבע כל תחום.

אבל בשביל מה ולמה צריך את זה?

חלק ניכר מהמשימות המכוונות לגיל הרך נועד להעשרה ופיתוח יכולות עם דגש על פיתוח אוריינות אקדמית. ההוראות השונות מדובבות את הילד להקשיב להוראה, לשתף פעולה, להבחין בין עיקר לטפל, לדייק ולבצע הנחיות שאינן בהכרח תואמות את בחירתו החופשית ו/או את תגובתו המידית.

מרבית הילדים בגיל הרך תופסים את המשימות המכוונות כסוג של משחק מהנה. חלקם הגדול מתנסה בהן בשמחה, ורואה בהן אתגר מעניין. הימנעות ממושכת והתנגדות עקבית להתנסות במשימות מכוונות הן סימן אזהרה שמחייב בירור מקצועי, משום שהוא עלול לרמוז על קשייו של הילד. במקביל, גם הצוות החינוכי בבית הספר יוצא מנקודת הנחה שעל סף כיתה א הילד בשל ללמידה אקדמית, שיטתית, ממוקדת ומכוונת יותר. ההנחה היא שילדי כיתה א כבר רכשו והפנימו ידע, מיומנויות יסוד וכישורי למידה יעילים, ולכן הם מסוגלים לעבור לשלב הבא בסולם ההתפתחות הנורמטיבי. הנחת היסוד הזו משתקפת היטב בשיטות הלמידה הנהוגות בבית הספר: השיעור הפרונטלי, שיעורי הבית, המבחנים, המעבר ממקצוע למקצוע, וכ"ו. לכן -

ההתנסות בפעולות מכוונות מהווה חלק משמעותי בתהליך המוכנות וההכנה לכיתה א, והיא מקדמת את תפקודו של הילד בכל תחומי ההתפתחות:

בפן הרגשי: הילד מתרגל ומשכלל את יכולתו להתמודד עם חוקים מוגדרים, לדחות סיפוק, לרסן את עצמו, להתאפק ולתכנן את צעדיו, להפיק לקחים ולהתמודד עם מצבי קושי / תסכול / הפסד / תחרות, וכ"ו. האתגר והרצון להצליח במטלה עשויים לקדם את המוטיבציה ואת הנכונות שלו להתאמץ – על אף הקושי. השיפור בביצוע והמעבר ההדרגתי למשימות בדרגות קושי גבוהות יותר מסייעים לו להכיר ביכולותיו ולפתח תחושת מסוגלות יציבה ומאוזנת.

בתחום החברתי (בפעילות קבוצתית): הילד מפתח מיומנויות וכישורים חברתיים שיסייעו לו להתמודד עם קבוצת השווים. הוא רוכש יכולת להתאפק, לגלות סבלנות, להמתין בתור, לכבד ולהתחשב בזולת. הוא מתרגל דפוסי תקשורת, ומשכלל את יכולתו לגלות אמפתיה, לשמוח בשמחתו של חבר שניצח או לעודד אותו שעה שהפסיד.

תחושה ומוטוריקה: התנסות בפעולות מכוונות עשויה להקנות לילד הרגלי למידה תוך חידוד החושים, תרגול מיומנויות יסוד, ופעולות שמצריכות שליטה בתנועות ובשרירים עדינים. במקביל, פעולות אלה מדובבות אותו להאריך את טווח הריכוז, להקשיב ולמקד חשיבה. כך למשל עליו לאחוז ולהניע את "חיילי המשחק" בכיוונים שונים ומעמדה לעמדה, לאחוז או לחלק ערמת קלפים, לתכנן כמה כח להשקיע בזריקת קביה, וכ"ו.

התפתחות שכלית: הפעילות המכוונת מציבה בפני הילד אתגר מחשבתי, תבנית חלקית הממתינה לפתרון שיכול להשלים אותה. ההתנסות באתגר שמזמנת המשימה הדידקטית עשויה לפתח קשת רחבה של יכולות וכישורי חשיבה כמו: מיון, הכללה, הבנת הוראות ושאלות, השוואה, הסמלה והפשטה, חשבון וחשיבה כמותית תוך תרגול מניה, השוואת כמויות, הכרת תבנית הקביה, ספירה בטור עולה, טור יורד וממספר שאינו 1 ועוד.

תחום נוסף שהמשימות עשויות לקדם הוא תחום השפה והדיבור על כל רכיביו. במהלך ההתנסות הילד מתאמן על יכולת תיאור וארגון מילולי, על הבנה והבעה שפתית. הוא רוכש אוצר מילים ומושגים חדשים כמו מושגי גודל, יחס, מרחב, סדר וזמן, מתאמן על היכולת לארגן את מבעיו במשפטים ברורים ונכונים כדי שהשותפים לצידו יבינו אותו, ומפתח מודעות פונולוגית כמו צליל פותח, חרוזי מילים חלוקה להברות, וכ"ו.

בנוסף לכל אלה החשיפה למשמעות של סמלילים מוסכמים מקדמת את יכולתו של הילד להכיר את הקשר בין סימן גרפי - חזותי לבין הצליל שהוא מייצג, ובהדרגה הוא מתחיל להכיר גם את השפה הכתובה.

המלצות שיעזרו להפיק מהמשימה את מרב התועלת:

• לפני תחילת הפעילות עודדו תצפית ותיאור מילולי ברור של הגירוי המוצג לילד. נצלו את האריזה, הקלפים, לוח המשחק, דפנות הקביה, וכ"ו לפיתוח אוריינות.

• המשימות המכוונות והמשחקים השונים הם כלי נהדר לפיתוח שפה ודיבור. השתמשו בהם גם כדי להרחיב את אוצר המילים, לשיפור יכולת התיאור, להבנת הוראות וללימוד מושגים רלוונטיים לפעילות (טור, שורה, קו ישר, קו מאוזן ("שוכב"), קו מאונך ("עומד"), קו אלכסון ("מגלשה"), קו מתפתל, דופן של קביה, ראשון, שני.., אחרון, לפני, אחרי, קדימה, אחורה, הצידה, שמאלה, ימינה...
• אתגרו ועודדו את הילד לשער מה לדעתו המשימה, מה להערכתו צריך לעשת. השוו בין ההשערות שעלו לבין ההוראות. ציינו את הדמיון, והבהירו את ההבדלים בין ה"ניחוש" של הילד לבין ההוראות בפועל.

• חשפו את הילד לסמלילים ולהוראות הכתובות. הסבירו והזכירו לו את מטרת המשחק, את מהלך המשחק וחוקיו. אתגרו את הילד להסביר במילים שלו ובאופן ברור את מהלך המשחק וכלליו - למשתתף שאינו מכיר את המשחק.
• זמנו לילד חוויות הצלחה אך במקביל תנו לו להתנסות ולהתמודד גם עם הפסד וכישלון. הדגישו את ההנאה מעצם המשחק המשותף, ואת העובדה שהמשחק לכשעצמו מבוסס על הסתברות ל"ניצחון" לצד הסתברות ל"הפסד".
• עודדו את הילד להשתתף בהכנת כלי המשחק לפעילות ואיסופם. ילדים רבים נזקקים לתרגול של פעולות פשוטות לכאורה, כמו סידור קלפים בערמה, חלוקת קלפים למשתתפים, זריקת קביה, ארגון חיילי המשחק על לוח המסלול, מיון החלקים והחזרתם לאריזה, וכ"ו.

• עודדו את הילד להתמיד בתרגול על מנת לשפר את שליטתו במיומנויות היסוד, והקנו לו הרגלי עבודה יעילים. בה בעת היו ערניים גם לסימנים שעלולים להצביע על קשיים וצורך בעזרה ותיווך.
• לאחר סיום העבודה / המשחק עודדו את הילד לשחזר את שלבי העבודה על פי הרצף הנכון, תוך שימוש במושגי זמן כמו בהתחלה (חילקנו לכל אחד 8 קלפים), אחר כך (כל אחד בדק איזה קלפים קיבל), אחרי כן (כל אחד הוריד קלף עם אותו צבע או עם אותו מספר), בסוף (דני סיים להוריד את כל הקלפים ולכן הוא ניצח). הוסיפו שאלות מנחות המתמקדות ביחסי סיבה, תוצאה ותכלית. אתגרו אותו להסביר את הפעולות והשלבים הנדרשים לחבר / מבוגר שלא התנסו במטלה.

לקט הצעות למשימות דידקטיות מכוונות לגיל הרך:

• מילוי שטח: צביעה חופשית של צורות ותמונות שונות, צביעת דגמי מוזאיקה על פי רצף נתון, צביעה על פי מפתח סימנים נתון (אדום לכל החלקים המסומנים ב – 1, כחול לכל חלק שמסומן ב – 2, וכ"ו).
• העתקת תמונות ודגמים בעזרת שקפים או נייר פרגמנט שקוף או עם נייר קופי.
• הכנת עפיפון עם הקניית מושגים כמו סימטריה, איזון ושיווי משקל.
• המנחה ידביק על דף תמונות בהן חסר חלק / איבר כלשהו, ועל הילד להשלים את החלק החסר. לדוגמא: סוס בלי זנב, בית בלי גג, עץ בלי גזע, פרח בלי גבעול, גוף בלי איברי פנים, מכונית בלי גלגלים, וכ"ו.
• סידור מספר תמונות לרצף של סיפור שלם והגיוני (ניתן לקנות או להוריד מהאינטרנט).
• ציור קסם: מכסים את כל שטח הדף בצבעי שמן או פסטל צבעוניים באופן חופשי ולא מוגדר (חשוב שהדף יהיה מכוסה היטב בצבע בלא סימנים לבנים). כשהדף צבעוני מורחים את כולו בצבע פנדה שחור. לאחר שהדף כולו שחור חורטים עליו בעזרת שיפוד או מהדק משרד.
• בזוגות: בעזרת נייר דבק מצמידים לארץ 2 גיליונות נייר (כל גיליון בגודל היכול להכיל את כל גופו של המשתתף). משתתף אחד שוכב על הנייר על הבטן, עם ידיים ורגלים פתוחות, ובן הזוג מצייר את קווי המתאר של גופו. לאחר מכן מתחלפים בתפקידים. כשקווי המתאר מוכנים כל משתתף מקשט את תמונת גופו בצבעי פנדה, טושים, צבעי עיפרון, צבעי מים או גואש, מדבקות, עיניים, חוטים לשיער, וכ"ו.
  פעילות זו עשויה להמחיש לילד את גבולות וממדי גופו, ובכך לחזק את דימוי הגוף ואת תחושת המסוגלות שלו.
• מגוון חוברות בוקי ו/או חוברות מוכנות לכיתה א: מתיחת קווים מנקודה לנקודה, מחץ לחץ, ממספר למספר, השלמת רצף, צביעה על פי מפתח סימנים, מציאת שווה – שונה, העתקת דגמים / קווים וצורות..
• צבע את המפה: הילד מקבל דף שחולק למספר חלקים בעזרת טוש שחור. הילד מתבקש לצבוע כל חלק בצבע אחר – מבלי להשתמש פעמיים באותו צבע.
  בשלב מתקדם מגדילים את כמות החלקים על הדף, אך מקטינים את שטחם. הילד רשאי לצבוע מספר חלקים באותו הצבע - אך אין לצבוע באותו הצבע את ה"שכנים" – חלקים שיש להם קו מתאר משותף (דורש תכנון, איפוק ובקרה עצמית).

‍כמות החלקים, גודלם וצורתם משתנים בהתאם ליכולות ולגיל הילד.

ה"מפה" יכולה להיות סמל רלוונטי לנושא הנלמד, לחג, לעונה, וכ"ו: סביבון, נר, ליצן, תפוח, בעל חיים, כלי תחבורה, וכ"ו.

ניתן להתנסות במשימה על דף קטן עם צבעי פנדה או על דף גדול עם צבעי גואש.

כשצובעים בגואש הילד מדגיש בצבע גואש שחור וסמיך את קווי המתאר שצוירו בטוש – לאחר שסיים לצבוע את המפה.

כשצבע הגואש יבש הזמינו את הילד למרוח מעט דבק על כל חלק במפה, ולאחר מכן לפזר נצנצים מעל הדבק.  

וכמובן, יש גם שפע משחקים מכוונים:

ילדים בגיל הרך לומדים תוך כדי התנסות פעילה, מוחשית וחווייתית עם מטלות ומשחקים מגוונים. המשחקים הדידקטיים על שלל השמות והסוגים מקדמים את יכולתו של הילד להתמודד עם חוקים מובנים, לפתח כישורים חברתיים, ולתרגל מצבים רגשיים שונים. בה בעת, המשחקים הדידקטיים הם סוג של משימות מכוונות, ומהווים אמצעי עזר ללמידה, תרגול, העשרה ופיתוח יכולות.

לקט משחקים דידקטיים לגיל הרך:

• משחקי קביה ומסלול: סולמות וחבלים, דומינו, דומינו אטבים (חברת שי - לי), איקס – עיגול, "לוטי קרוטי" (שחק - נא).
• משחקי אסטרטגיה: טאקי, רמי, מלחמה, דמקה, שחמט, קביה הונגרית, "אבן, נייר ומספריים" (אורדע), "ארבע בשורה", "יהלומן", "סקוור אפ" (SQUARE UP), "בלוקוס דואו", "בלוקוס אסטרטגיה" (סקויה פוקסמיינד), "אבלון", "חתחתול" (פוקסמיינד).
• ידע, חשיבה כמותית ומיומנויות חשיבה: מבוכים, תשבצים, סודוקו, תפזורת מילים, חוברות בוקי, משחק "שילוב" של חברת גן - לי, "שטיח ללימוד חשבון", הפרדס, "עץ המספרים", "חיפושית חשבון" OH, פיקולינו, פיקולו, "משחק חשבון - בנה מספר" (חברת שי - לי), לבני די - ג'יי (חברת תלתן).
• אוריינות + שפה ודיבור: "אני מרכיב מילים", "עברית שפה יפה" סדרת משחקי שפה של ד"ר מיכל רוזנברג, "מייבי" (MAYBE), "אני מחבר משפטים", "אם - אז" (תרגול משפטי תנאי, שגית כהן), "כדי" (תרגול משפטי תכלית, שגית כהן), "שליפה", "רשימת קניות", "טופורמה" (מושגי מרחב ומילות יחס), "שלוש, ארבע מילה" (שי - לי), קלפים - סיפור ברצף, קלפים - חלוקה לקטגוריות. משחקי מילים: חרוזי מילים, הפכים, מילים נרדפות, מילים שמתחילות ב.., מילים שמתחילות באות האחרונה של המילה הקודמת.., "כן לא שחור לבן", משחקי ניחוש – 21 מי יודע, חידות ורמזים, "כמעט כיתה א" (נטע סילוני), "חופשה משפחתית" (נטע סילוני).
• תחושה, מוטוריקה גסה ועדינה: השחלת חרוזים בגדלים וצורות שונות, תמונות וסמלים שונים להשחלה, חמש אבנים, דוקים, "פרה עיוורת", "פלונטר", "השחלת חרוזים לפי דגם", "מגדל פיזה", "פאזל מגנטי גורר מכוניות", "לוח מסמר פלוס", "לוח התאמה" (פטריות + דגם, חברת שי - לי), "אוצר הטבעות", "איה פלוטו" (משחקי שפיר), "עץ האטבים", "מפולת לבנים", שקיות תחושה עם ספרות ואותיות, "שתי וערב" (שי - לי), "לדוג דגים טרופיים" DJECO TROPICAL FISHING), "דומינו אטבים", "רב מסלול", "מגנט חוש" (חברת אקטיב ליין). משחקי הרכבה: לגו, סברס, לייזי, "מורפן" MORPHUN, פליימוביל, "הרכבת ג'וניור" (עץ ובורג), "קליקס", "סיבוב משולב", "קליק - קלאק", "מובליו" (NATHAN), "הארכיטקט הצעיר" 3, 2, 1.
• אבחנה וזיכרון שמיעתיים: זיהוי קולות וצלילים מוקלטים, שיחה בלי מילים: כל משתתף מוחא כפיים על פי מקצב מסוים והמשתתפים מחקים את המקצב ששמעו (טה – טה – טי – טי – טה, טי – טי / טי / טי – טי – טה...).
• תפיסה וזיכרון חזותיים: השחלת חרוזים על פי דגם, פאזלים, "צור צורה", "צעדים ראשונים בבניית דגמים", "תפישה ותפיסה", "פרספקטיבה", "גיאופורם" DJ, "מגנומט יצירות מגנטיות", "קווים מגנטיים", "מגנוטף", "מלבנים", "תפוס צורה" ("מייבן - משחקים עם מוח"), "סט מגנטי" - צורות הנדסיות, "מגנה דיסק", "זיג - זג", "לוח התאמה" - השחלת פטריות על פי דגם, מה במשבצת, "שרוך - צורה", "חוליה בשורה", "חוליה גדולה", "מקסיקולורדו", "אורגניקובס", "פאזל אסקו", "צורות הנדסיות", "אותיות ומספרים", "לוח מסמר פלוס", "צורות הנדסיות בפרספקטיבה" (שי - לי), "חלקי השלם" (שי - לי), "נסיך ונסיכה" ו"הטירה" (פוקסמיינד), "ריצופים 1", "ריצופים 2" (דורון לילד - דגמים), "על הגובה" (דורון לילד - תפיסה מרחבית), "למה כובע?". משחקי זיכרון למציאת זוג תמונות זהות, אותיות, ספרות, כמויות, צורות, וכ"ו.
• הבעה רגשית: "לרא / עות את הכבשים", "סיפור פשוט" (עופרה הופנברג), "היער המופלא", "יד על הלב", "חלום לי", קלפים טיפוליים.
  

מסקנות והמלצות:

1. המטלות והמשחקים המכוונים מסייעים לילד לפתח תכלול חושי ויישום של מספר מיומנויות בו זמנית. רמת תפקודו של הילד ומידת יכולתו להתמודד עם משימות מכוונות יכולים לשקף את מידת המוכנות והבשלות שלו בתחומי ההתפתחות השונים.
2. חלק ניכר מהילדים בגיל הרך נהנים מפעולות דידקטיות, משתפים פעולה ומגייסים מוטיבציה גבוהה על מנת להתמודד עם ההוראה בהצלחה. הימנעות ו/או התנגדות ממושכת עלולים לרמוז על הצורך של הילד בתיווך והוראה מותאמת לצרכיו.

אם ילדכם מתנגד, נמנע או מתקשה להתמודד עם משחקים מכוונים ו/או עם משימות דידקטיות כדאי שתפנו לייעוץ מקצועי על מנת לתת לו כלים שיעזרו לו להתקדם.