פיתוח מיומנויות חברתיות

 כמה מילים על קשרי הגומלין בין יחסים תוך אישיים ליחסים בין אישיים 

הצורך האנושי בקשר אישי בד בבד עם הצורך להרגיש שייך ולהיות "חלק מ.." מניעים את האדם ליצור קשר עם הזולת ולקחת חלק במגוון אינטראקציות עם הסובבים אותו. אינטראקציות אלה מעוררות בו הנאה וסיפוק, מרחיבות את אופקיו ומקדמות את תפקודו בתחומי ההתפתחות השונים. 

האינטראקציות החברתיות חושפות את היחיד להתנסויות ביחסי קח ותן הדדיים בהם הוא יכול לתרום ולהיתרם בו זמנית. על מנת ליצור איזון בין מאווייו וצרכיו האישיים לבין הרצונות והצרכים של הזולת הוא נאלץ לגלות מודעות לצרכים, לרגשות, ליכולות, לקשיים ולהעדפות שלו עצמו, ובמקביל, עליו לכבד ולקבל את האחר, לגלות רגישות ומודעות לצרכים, לרגשות, לתגובות ולהעדפות שונים משלו. עליו להיות מובן ובה בעת להבין את האחר, להשתלב עם הזולת ובמקביל גם לשלב אותו אל תוך עולמו. ואם לא די בכך עליו להתמודד גם עם מסרים מילוליים ובלתי מילוליים באשר למיקומו על קו הרצף שבין קבלה לדחייה.

ההתנסויות החברתיות והמסרים שהאדם מקבל מהסובבים אותו מהווים קנה מידה להשוואה בינו לבין האחר, משוב המאפשר לו להעריך את עצמו ביחס לסובבים אותו. כל אלה מסייעים לו לזהות את השווה והשונה בינו לבין הזולת, להכיר בייחוד שלו ולגבש את זהותו האישית.

ההשוואה לאחר והמסרים שהאדם מקבל מהסובבים אותו משפיעים על תפיסת הגשטלט שלו, המסקנות שהוא מסיק ביחס לעצמו ולאיכות תפקודו. על פיהם הוא מעריך את מידת היותו רצוי, מועיל, נחוץ ובעל יכולות, עד כמה הוא אדם ייחודי, משמעותי ובעל ערך. מסקנות אלה מעצבות בהדרגה את עמדתו ביחס לעצמו ואת האופן בו הוא תופס ומעריך את עצמו. תפיסה זו מתגבשת בשנות הילדות המוקדמות ומהווה מרכיב מרכזי בתחושת המסוגלות ובדימוי של היחיד ביחס לעצמו.

הנטייה הרווחת להעריך את מידת המוכנות של הילד לכיתה א ואת הבשלות הרגשית שלו במקביל לתפקודו החברתי, לעיתים עד כדי טשטוש בין שני התחומים, יכולה לשקף את ההשפעות ויחסי הגומלין ההדדיים בין ההתפתחות הרגשית להתפתחות החברתית של האדם. על רקע זה ישנה חשיבות גבוהה להקניה ותרגול של מיומנויות חברתיות בד בבד עם טיפוח הרגשת שייכות והרחבת המודעות של הילד לעצמו ולסובבים אותו.

חוויות הצלחה והנאה מההתנסויות החברתיות בד בבד עם עידוד ומשוב חיובי עשויים לחזק תפיסה חיובית של היחיד ביחס להיותו "אני": אהוב – נחוץ – יכול ובכך תורמים לגיבוש דימוי עצמי חיובי. מנגד, משוב שלילי וחסך בחוויות הצלחה עלולים לפגום בתחושת השייכות, לעורר רגשות שליליים כמו תסכול, כעס ואכזבה ולחבל בתחושת הערך והביטחון העצמי של האדם.

זימון התנסויות חברתיות מהנות המעודדות שיתוף פעולה ולכידות קבוצתית למען מטרה משותפת במקביל להתנסויות המעודדות זיהוי, שיום ועיבוד של רגשות, הכרה בנטיות, יכולות, העדפות, קשיים, צרכים אישיים וכ"ו, עשויים לתרום רבות לאקלים החינוכי השורר בקבוצה ולרווחה האישית של כל אחד מהחברים בה.

בה בעת חשוב להדגיש את נטייתו הטבעית של הילד ללמידה תוך כדי חיקוי של דפוסי תקשורת, סגנון הקשב והדיבור, ההרגלים וההתנהגויות של דמויות משמעותיות בסביבתו הקרובה. כך למשל נוכל לראות דמיון בין מערכות היחסים שמפתחים ביניהם אחים לבין מערכות היחסים שמפתחים ההורים או זלזול ומתח בין ילדי הגן בד בבד עם אווירת מתח וחילוקי דעות בין הגננת לסייעת.

לקט פעילויות לפיתוח כישורים חברתיים בגיל הרך

  • זימון התנסויות המעודדות שיתוף פעולה ועבודת צוות בהרכבים שונים (זוגות, קבוצה קטנה, הקבוצה כולה, קבוצת הבנים, קבוצת הבנות וכ"ו). לדוגמא: יצירה קולקטיבית כמו יער, ים, שכונה וכ"ו, בניה משותפת בקביות ו/או במשחקי הרכבה (כל משתתף מוסיף למבנה חלק אחד מבלי להזיז או לפרק את יתר החלקים), פזלים, משחקי שולחן וכ"ו, ומשחקים דידקטיים בזוגות, תורנויות בזוג או בקבוצה קטנה, משחקי חברה קבוצתיים כמו משיכת חבל, מרוץ שליחים, משחקי כדור, תופסת, מחבואים וכ"ו.
  • הקצאת מקום אינטימי שיהיה מעין "חדר פרטי" השייך בכל יום לילד אחר מהקבוצה – על פי תורנות קבועה מראש. ילד שתורו לשהות בחדר הפרטי רשאי ליהנות מהאביזרים שבחדר ואף להביא חפצים ומשחקים אישיים מביתו. בנוסף הוא רשאי לבלות לבד בחדר או להזמין אליו חברים על פי בחירתו.ראוי לציין שהוספת "חדר פרטי" בתוך המסגרת מזמנת דיון והשוואה בין המרחב הפרטי למרחב הציבורי בד בבד עם הבהרת החוקים, היתרונות והחסרונות של כל מרחב.

נושאים לשיחה בנושא חברות:

  • פיתוח מיומנויות חברתיותבשביל מה צריך חברים?, מה אנחנו אוהבים לעשות עם חברים?, מה אוהבים לעשות לבד?, כיצד יודעים מי חבר שלנו ומי לא?, איך בוחרים חבר?, שיתוף בחוויות בהן נפגענו ו/או פגענו בחבר.
  • נכין ספר / מדריך שילמד ויסביר לילדים איך להיות חברים טובים: כיצד כדאי להתייחס ומה כדאי לעשות כדי שיהיו לנו חברים?, איפה ואיך "קונים" חבר?, איך "מפסידים" חבר?
  • לאחר שלב ההסתגלות למסגרת רצוי לאתגר את כל חברי הקבוצה ליצור קשר קרוב עם חברים שעדיין לא שיחקו איתם. כהכנה להתנסות מומלץ לפתח שיחה קבוצתית בה כל ילד יספר ליד מי הוא מעדיף לשבת, עם מי הוא נוהג לשחק / לשוחח וכ"ו, עם מי עדיין לא שיחק בכלל ועם מי היה רוצה להיות חבר. בסיום השיחה כל ילד יזמין "חבר חדש" איתו הוא בוחר להיות בפעילות הבאה. במפגש שלאחר ההתנסות הילדים ישתפו בחוויות עם ה"חבר החדש" והמנחה ייתן משוב ו/או יעניק מדליה / צל"ש לזוג שהתמיד והפגין התנהגות חברתית רצויה.התנסות זו יכולה לאתגר את הילדים, לרענן ולהרחיב את מעגל האינטראקציות ביניהם. עם זאת, מוטב להימנע מלחזור עליה בתדירות גבוהה על מנת לאפשר בחירה חופשית וספונטנית של חברים, הגם שחלק מהילדים יתקשו להימנע מלחזור לחבר המוכר איתו התרגלו לשחק.
  • משחק עם חישוקים: לפזר על הארץ חישוקים אחדים – פחות ממספר הילדים בקבוצה! בהישמע המוזיקה על הילדים ללכת בין החישוקים. כאשר המוזיקה מפסיקה עליהם "לארח" ו"להתארח" ב"בית" – אחד החישוקים. המנחה מצמצם בהדרגה את כמות ה"בתים" במגמה לעודד כניסה של מרב הילדים בתוך חישוק אחד.
  • "רימון המעשים הטובים" לקראת חגי תשרי במקביל לשלב ההסתגלות למסגרת החינוכית עשוי לתרום לעיצוב ההתנהגות והאקלים הרצוי בקבוצה: ציור של רימון גדול וסלסלה עם עיגולים אותם ניתן להצמיד אל הרימון הגדול. על כל עיגול מציירים ו/או מתארים במילים מעשה טוב של ילדי הקבוצה ומצמידים את העיגול לרימון. כעבור ימים אחדים הרימון יהיה עמוס בגרגירים של "מעשים טובים" כגון: רותי ויתרה לנוי על הבובה, יוסי חיבק את מתן שבכה, יפית חילקה לחברים כריכים, נועם עזר לסייעת לסדר את השולחן, וכ"ו.

אפשר וחשוב לטפח את כישוריו החברתיים של הילד במקביל לכישוריו האישיים!

לקבלת פרטים אודות קבוצת כישורים חברתיים לחצו כאן

וכאן כדי לדעת במה עוד אוכל לעזור לך 

בואו לקבל ייעוץ אישי בטלפון 4300230 077