מסע בין מילים

מסע שכזה בין אירועים ומילים

מיומנה של כרמית אלון בצלו של "עמוד ענן"

אז הנה "עמוד ענן" הסתיים וכבר כמה ימים אני בדיאלוג עם המילים. נדהמת מההשפעה שיש למציאות רצויה או בלתי רצויה על השפה ומכוחן של מילים לתאר מצבי חיים שונים. כבר כמה ימים אני עוקבת כיצד מצבי לחץ, מצבי קושי, קונפליקט או מצוקה אישיים נותנים למילים משמעות אחרת ומה קורה למילים הללו כשהן עוברות מהמרחב האישי למרחב הציבורי. איך מציאות שמטלטלת אומה שלמה והופכת לציון דרך בדברי הימים שלה משפיעה על המילים. איך זה שבקר אחד מישהו מצרף מילה אחת לאחרת ולפתע המילים המוכרות מייצגות דבר אחר לחלוטין. כהרף עין הצירוף החדש מקבל אשראי והופך להיות נחלת הכלל בתקשורת, בשדה הקרב, ברחוב ובמכולת.

בדיאלוג הזה שוטטתי לי מפה לשם, בין "עמוד" ל"עמוד", מה"ענן" האחד ל"ענן" האחר, מ"נפילה" ל"נפילה" וממרחב למרחב..

במסע שלי פגשתי "ענן" כבד שבישר גשמי ברכה, האטתי כש"ענן" נמוך אחד פיזר ערפל והסתיר את הראות, נהניתי מיום בהיר עם ענני נוצה קלים וכמה התפעלתי מענני הכבשים.. – אבל פתאום הכריזו על "עמוד ענן" ורגע אחרי כבר הופיע לו "ערפל" עם "קרב".

כן, גם לי מדי פעם הייתה "נפילה". חברת החשמל הזהירה מפני עומס שיגרום ל"נפילה" והיו מקרים שגם כמה קווים "נפלו" מאיזו שהיא סיבה. נזכרתי כמה כאב לילד שלי אחרי ה"נפילה" ההיא מהנדנדה.. – אבל מי זוכר ומה כל אלה לעומת ה"נפילות" שהיו פה השבוע?

למדתי בקורס ההוא על הצורך הקיומי של הילד ב"מרחב מוגן". אחר כך המדריכה הסבירה לי שהמתאמנת בחרה לספר לי את שספרה כי הרגישה "מרחב מוגן". מפה לשם גם ההורים שהדרכתי למדו לשחרר ולתת לילד שלהם "מרחב מוגן", ואז, רגע! עצור! "בית" הוגדר פתאום כמקום מסוכן בעוד חדרי מדרגות איכשהו קבלו סטטוס של "מרחב מוגן".

בין לבין סיימתי לקרוא עוד "עמוד" בספר מיוחד. אחר כך שחקתי עם ילדים שליוויתי במשחק שנקרא "עמוד" חשמל כאן מקולקל". בהליכה הזו היו מקרים שנתקלתי ב"עמוד" מבלי שארגיש, וכמה התרגשתי כשלפתע התייצב לצידי אותו "עמוד", לפעמים היו אלה שניים, שלושה ויותר, וכמו מלאכים לא צפויים הזמינו אותי להישען עליהם בלי חשש, שמרו שלא אמעד. ואז, בבת אחת השתלט על כולנו "עמוד" עם "ענן". "צבע אדום" כבש את הרשת ומדינה שלמה עצרה פה מלכת.

מסע בין מיליםכשהחדשות ברקע צלצל אצלי הטלפון. מישהי שגלשה באתר שאלה אותי המון שאלות על סל השירותים שלי: מה, איפה, כמה, מתי, איך.. היא דילגה בשטף משאלה לשאלה. 
אלא שבאמצע השיחה נשמעה צפירה באזור שלה. 
רציתי לענות לה אבל השיחה נקטעה כמובן. הדאגה, הפחדים, השאלות שנותרו בלתי פתורות.. "עמוד ענן".
ככה, בעיצומו של המבצע מצאתי את עצמי יושבת לכתוב. רציתי לענות לה על כל השאלות, לייצר בהירות, להבהיר וכן: כמובן שרציתי גם לחזק, להקל, לעודד, לתמוך..
המילים קלחו להן מעצמן כאילו ביקשו הן לומר לה סליחה. סליחה שלא יכולתי לעזור, סליחה שלא נתתי לה מענה, שהותרתי אותה בלא תשובה. והתפילה, התפילה שלא הרפתה, התקווה שהאישה הזו בריאה ושלמה ושהכל יהיה לגמרי בסדר איתה.
ככה נולד לו עוד "עמוד". עמוד אחר, עמוד וירטואלי, עמוד של אתר שאילולא "עמוד ענן" קרוב לוודאי לא היה נכתב.

תודה גדולה לאותה גולשת אלמונית

ותודה נוספת לכל מי שהצטרף איתי למסע: מסע מילולי בין שפה ודיבור. 

לכל המעוניין: כאן למטה יש קישור ל"עמוד" שנולד בצילו של "עמוד ענן". 

והעיקר – שנזכה כולנו למרחב מוגן במובן הנכון והמקובל של המילה.

באהבה, כרמית.

כמה מילים על השירות שלי שרציתם