למידה מתווכת / לאה שמעוני

 למידה מתווכת, לאה שמעוני, המאמר פורסם בשנת 2006

עזרההתיווך הוא כלי אוניברסלי שניתן להשתמש בו בכל תרבות, בכל חברה ושפה.

התיווך הוא איכות הקשר ולא התוכן. התוכן משתנה מתרבות לתרבות, מגיל לגיל ומאדם לאדם.

איכות הקשר אינה מותנית בידיעת שפה מסוימת. ניתן לתווך גם ללא שפה מילולית. אפשר וצריך לתווך לילד עוד לפני שרכש את השפה.

את עיקרון התיווך פיתח פרופסור פויירשטיין שראה במבוגר המתווך את איש הקשר בין הילד לעולם כשתפקידו לזמן לילד גירויים. עליו להביא את הגירויים על – פי המצבים השונים, לעתים כפי שהם ולעתים בשינוי הגירוי לפי צרכי הילד המסוים בנסיבות המשתנות. כל מצב שנעשה על – ידי תיווך מוביל ללמידה.

פרופסור פויירשטיין  (1994), רואה את האינטליגנציה במובנה הרחב כיכולתו של האורגניזם להסתגל. ומהי יכולת זו? זוהי היכולת של האורגניזם להתאים את עצמו, להשתנות, בתגובה למצב או גירוי חדש הדורש שינוי כזה. פויירשטיין מסכים עם הקביעה של פיאז'ה שגירוי מוביל לתגובה, אולם לדעתו צריך להביא בחשבון את השוני האישי בין הילדים. 

מה קובע את מידת ההשתנות של האדם? מידת הגמישות השכלית שלו? מה קובע את יכולתו של אדם להשתנות נוכח חשיפה לגירוי, לחוויה?

פוירשטיין מציע לראות יכולת זו כפונקציה של האורגניזם מצד אחד, וגם כפונקציה של האינטראקציה שבין האדם לסביבתו האנושית. לדעתו ההבדל בין האדם לבעלי החיים הוא ביכולת ההשתנות השכלית. ההימצאות של המתווך האנושי, בעל הכוונה, שנמצא באינטראקציה עם האדם ומלמד אותו. מתווך זה חסר לבעל החיים.

בפני האדם פתוחים שני ערוצי השתנות: האחד, נגרם על – ידי הפגישה הישירה שבין האדם לגירויי הסביבה; זהו ערוץ המשותף לבני האדם ולבעלי החיים. הערוץ השני – הפגישה שבין האדם לסביבה באמצעות מתווך.

האינטראקציה בין האדם והסביבה באמצעות מתווך מחוללת השתנות משמעותית יותר וכללית יותר בטבעה הניתנת ליישום גם למצבים ולגירויים חדשים.

זוהי השתנות מבנית, המבטאת שינוי התפתחותי המשפיע על התגובתיות הכללית של האדם. במלים אחרות: קיימים שני ערוצי התפתחות ולמידה: למידה דרך התנסות ישירה עם עצמים ולמידה באמצעות מתווך.

הנושא המרכזי בתיאוריה של פויירשטיין הינו "הלמידה המתווכת". פויירשטיין פיתח במהלך השנים קריטריונים המגדירים את האינטראקציה שבין המתווך לבין הלומד, המנחים את המתווך ליצור דיאלוג פורה עם הלומד כך שבאמצעותו תתפתחנה אצל הלומד נטיות, גישות וטכניקות המאפשרות לו לעצב עצמו ביחס לגירויים עתידיים שונים. אלו הן נטיות המאפשרות הסתגלות, השתנות.

ההנחה המוצעת על – ידי התיאוריה של פויירשטיין היא ש"למידה מתווכת" הינה הגורם האחראי להתפתחותה של גמישות מחשבתית, גמישות המבטיחה שגירוי ישפיע על האדם באופן משמעותי. הלמידה המתווכת יוצרת את הגמישות בהסתגלות – לה אנו קוראים אינטליגנציה.

מה שנמצא באופן מקרי בטבע, הופך להיות מכוון על – ידי המתווך. בכך מתאפשרת פגישה בעלת עוצמה בין האורגניזם ובין הגירוי (באופן טבעי יתכן שהגירוי – או ממד מסוים שלו – הינו חלש, או לא בולט). פגישה זו מאוחסנת בזיכרונו של הלומד, ומשתלבת עם חוויות אחרות שחווה ובכך משפיעה על אינטראקציות עתידיות של הלומד עם הסביבה. ניתן לומר שבכך רכש הלומד כלי קוגניטיבי חדש. (בספרה של פנינה קליין, 1986, ניתן לקרוא המחשות ללמידה מתווכת).

למידה מתווכת לאה שמעוני: לחץ כאן להמשך קריאה