הקשר בין הסתגלות למסוגלות אישית

יחסי הגומלין בין תהליך הסתגלות לתחושת מסוגלות 

האם יש קשר בין הסתגלות לתחושת מסוגלות?

שינויים ומעברים מציבים אותנו בפני הצורך להסתגל.

הסתגלות היא תהליך של התאקלמות, התרגלות למציאות זרה ובלתי מוכרת אשר דורשת תפקוד שהולם את התנאים החדשים. תהליך ההסתגלות מלווה ברכישה, תרגול, למידה ויישום של הרגלים, פעולות והתנהגויות פיזיות, שכליות וחברתיות במקביל לגיוס משאבים רגשיים כמו מוטיבציה, סף תסכול, יכולת להתמודד עם מצבי קושי, לחץ או כישלון, דחיית סיפוק וכ"ו.

כיצד נעריך את רמת ההסתגלות?

מה יגרום לנו להסיק למשל שהילד הסתגל למעבר לגן הילדים החדש, התרגל לכיתה א' או נקלט במסגרת החדשה? איזה תנאים נחוצים לנו כדי להיקלט במקום עבודה שזה עתה התחלנו או להסתגל לשכונה חדשה? כיצד, אם בכלל, תחושת מסוגלות משפיעה על תהליך ההסתגלות שלנו?

ישנם יחסי גומלין והשפעות הדדיות בין יכולת ההסתגלות שלנו לבין תחושת המסוגלות שאנו מגבשים ביחס לעצמנו. תחושת מסוגלות גבוהה עשויה לסייע לתהליך ההסתגלות, ובמקביל, הסתגלות מוצלחת מחזקת את תחושת המסוגלות שלנו.

נראה שלא בכדי השורש של המילה "מסוגלות" זהה לשורש המילה "הסתגלות" – ס.ג.ל. קו הרצף שעובר בין תחושת מסוגלת נמוכה לתחושת מסוגלות מפותחת וגבוהה תואם במידה רבה לקו הרצף שעובר בין קשיי הסתגלות בקוטב האחד והסתגלות קלה בקוטב השני.

מה זה תחושת מסוגלות?

תחושת מסוגלות היא מידת היכולת שלנו לסמוך על עצמנו. כמה אמון וביטחון יש לנו ביחס ליכולת שלנו להתמודד, להצליח במטלה ולהתגבר על קשיים. 

תחושת מסוגלות גבוהה מתבטאת בגישה חיובית ואופטימית לגבי עצמנו ולגבי החיים בכלל. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה בסיסית שאנחנו יכולים להצליח. אנחנו סומכים על עצמנו ועל היכולות שלנו, מוכנים להתאמץ ומגייסים מלאי גדול של מוטיבציה על מנת להוכיח לעצמנו שאנחנו אכן מסוגלים. טעויות, כישלונות ומצבי קושי מאתגרים אותנו לשפר את התפקוד שלנו. אנחנו פתוחים לקבל עזרה מהסובבים אותנו והמשוב החיצוני מהווה אתגר התפתחותי מועיל ומקדם. אנחנו מעודדים את עצמנו ומתקדמים צעד אחר צעד על מנת להגיע ליעד בהצלחה.

מנגד, תחושת מסוגלות חלשה מתבטאת בעמדה שלילית ביחס לעצמנו וביחס לרמת היכולת שלנו. הנחת היסוד היא שהיכולות שלנו נמוכות יותר בהשוואה לאחרים וביחס למטלה. אנחנו מניחים מראש שאין לנו כל סיכוי להצליח במשימה משום שהיא "קשה". סביר להניח שפיתחנו עמדה כזו ביחס לעצמנו על רקע אווירה ביקורתית וחוויות כישלון מצטברות שגרמו לנו לתפוס את עצמנו כ"לא בסדר". איננו סומכים על עצמנו ולכן אנחנו משוכנעים שניכשל. מכיוון שכך מה הטעם להתאמץ, להשקיע או לבזבז כוחות? כשזו התחזית אזי המוטיבציה שלנו פוחתת ובמקרים רבים נגיב בהימנעות, התנגדות, דחיינות או אדישות וכל אלה סוללים אכן את הדרך לכישלון ידוע מראש.

שלבים בתהליך ההסתגלות

תהליך הקליטה וההסתגלות למציאות חדשה מורכב ממספר שלבים המשפיעים ומושפעים זה מזה:

  • התמצאות במרחב הפיזי תוך ביסוס תחושת ביטחון ושליטה עצמאית בסביבה הבלתי מוכרת.
  • יצירת קשר אישי עם דמויות זרות.
  • הבנת הסטטוס שלנו ביחס לדמויות מ"קבוצת השווים", לבעלי תפקידים ולדמויות בדרגים אחרים משלנו.
  • הכרת הקודים המקובלים במקום החדש, הסימנים המוסכמים, החובות, החוקים, הנהלים והתפקידים שחלים עלינו.
  • פיתוח יחסי אמון בינינו לבין הדמויות החדשות לצד תחושה של מוגנות ויכולת לשתף, לבקש עזרה ולבטא צרכים שונים.
  • הכרת הזכויות שלנו במקביל ליכולת לסנגר על עצמנו ולממש את הזכויות הלכה למעשה.
  • הנאה, מימוש עצמי, יוזמה וניצול המרחב שהפך בינתיים ל"מגרש ביתי" בו אנחנו מרגישים חופשיים ובטוחים בעצמנו. אחרי שעברנו בהצלחה את תהליך ההסתגלות תחושת המסוגלות שלנו במיטבה והאנרגיות מתועלות למען המטרה שלשמה "התכנסנו כאן": תחושת השייכות למקום ולקבוצה מאפשרת לנו להיות פנויים ללמידה ועשייה ממשית, עוזרים ונעזרים, פעילים ויוזמים, נותנים ביטוי לרצונות, לייחוד ולכישורים האישיים שלנו. 

מה עלול לעכב או לחבל בתהליך ההסתגלות של הילד?

  • דימוי עצמי ירוד, חוסר ביטחון ותחושת מסוגלות חלשה.
  • חוסר בשלות ו/או פער משמעותי בין רמת התפקוד של הילד לבין רמת הצפיות והדרישות ממנו. פער זה יכול להתבטא באחד או יותר מתחומי ההתפתחות: הפיזית, הרגשית, השכלית והחברתית. כך למשל, ילד שרמת המוכנות שלו לכיתה א נמוכה ביחס לקבוצת השווים עלול לבטא קשיים בפרידה מההורים, נסיגה בהתנהגות, קשיי למידה ועוד. 
  • אירועי משבר כמו מחלה, גירושין, היעדרות של דמות משמעותית, מעבר דירה, הרחבת המשפחה, ועוד.
  • הפנמה וחיקוי עמדות ורגשות של דמויות משמעותיות המשודרים לילד בצורה גלויה או סמויה, בעזרת מסרים מילוליים ובלתי מילוליים.
  • וכן – גם לאווירה ולאקלים החינוכי שמייצר ה"מבוגר האחראי" בחוג, בכיתה או בגן הילדים ישנה השפעה על תהליך ההסתגלות.

יחסי הגומלין בין הסתגלות לתחושת המסוגלותמה צריך להדליק לנו נורה אדומה? מתי מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי?

  • נסיגה מתמשכת בהתנהגות, ברמת התפקוד, בביטחון העצמי ובמצב הרוח.
  • חרדה גבוהה, מתח ומצוקה רגשית שפוגעים בתפקוד היומיומי של הילד.
  • עצבות, הסתגרות, התבודדות.
  • הילד מתקשה להתמודד עם המעבר, מבטא קשיי למידה ואינו מצליח לעמוד בדרישות שנהוגות במסגרת החדשה.
  • מוטיבציה נמוכה, חוסר רצון ללכת לגן או לבית הספר.

קרא עוד:

מתחילים את כיתה א ברגל ימין

מה אפשר לעשות בבית לקראת המעבר לכיתה א